גאון יעקב עירובין רצד

עירוב עירוב לכל אחד בעינן אבל אם היה עירובן בא אצלן או שאין עמהן דיורין חצר ובאותה חצר דבהנך תרי גווני אין מוליכין עירובן למקום אחר ולא הוזקקו לערב א"צ לערב ואהדר לי' רבה הב"ע דאיכא דיורין ובחותה חצר מגו דהני אסרי מזקיקין אותן לעירוב במקומן הנך נמי אסרי אהדדי וצריכין עירוב לכל אחד וא' ה"נ מסתברא דבדליכא דיורין לא קמיירי מדקתני סיפא או שאין עמהן דיורין בחצר א"צ מכלל דרישא בדאיכא דיורין ואבע"א דלא כהריטב"א דאייתינן מלתי' במתני' אלא אפי' דיירי בחצר אחרת נמי לא אסרי אהדדי בדליכא דיורין בהדי' ולאביי למקום אחר לחצר אחרת משמע לי' ואע"ג דליכא דיורין בהדי' בהאי חצר איכא באידך חצר וה"ק אימתי בזמן שמוליכין עירובן במקום אחר ואע"ג דהכא ליכא דיורין וליכא מגו הואיל וזקיקי לעירוב צריך עירוב לכל אחד ואחד אבל עירובן בא אצלן דלא זקיקי לעירוב או שאין עמהן דיורין בחצר שרוצין לטלטל כגון אב ובניו הדרין בשתי חצרות ותו ליכא דיורין לא הכא ולא הכא א"צ לערב ורבה אהדר לי' הב"ע דאיכא דיורין בהדי' ומתני' באותה חצר וסייעי' מסיפא מדקתני בחצר ש"מ באותה חצר קאמר דאי איתא ליתני או שאין עמהן דיורין בחצר ל"ל א"נ ליתני בחצרות:

דאכלי נהמא בבאגא כו'. ולא חיישינן להיכא דהוו בה"ש כדאמרן גבי רועים:

בההוא אנן סהדי כו' אמר הריטב"א ושמעינן מכולה שמעתין לא סוף דבר גורם מקום פתן או מקום לינתן אלא היכא דידעינן דניחא לי' דליהוי מקום פתן או מקום לינתן וכדתריצנא נמי בההיא דרועים כו' ע"כ. וכי פליגי רב ושמואל בדליכא הוכחה דניחא להו במקום אחר אבל היכא דמקום פתא במקום אחר ומקום לינה במקום אחר ואנן סהדי דניחא לי' דליהוי תרוי' בחדא כל היכא דניחא לי' מהתם משחינן תחומי' והתם הוא דאסר בחצר דערובי חצרות ותחומין דמיין אהדדי בהא כדאותבינן מההיא דהרועים אדרב דבחצר:

וקשיא לשמואל דאמר מקום לינה גורם והרי נותנין את עירובן אע"ג דבייתי בבתי' לא אסרי וכדאקשי בתחומין דתחומין וחצרות דמיין אהדדי מדאותבינן מההיא דרועים לרב וניחא מודי שמואל בפתח דשותפי כיון דמשתתפי אהדדי תו לא אסרי וכי קאמר שמואל בכל אחד אוכל מככרו בבית אחד כדאמרן:

בההיא ניחא לי' בהדא ניחא לי' איבעיא לן אכיל נהמא בבאגא וביית בבאגא אלא דאורחי' למיבת בבי רב והאידנא דחיק לי' למיבת בבאגא ובצפרא אזיל לבי רב כי אמרינן אנן סהדי היכא דבשבתא נמי עביד חדא מיני' או אכיל פתא או ביית אבל הכא דמקום פתא ולינה תרוי' בבאגא הוו מבאגא משחינן לי' או"ד בתר אורחי' אזלינן ואמרינן אנן סהדי ואת"ל בתר אורחי' אזלינן וכדתניא ברועים וקייצים בזמן שדרכם היכא דאורחי' למיכל ולמיבת בבאגא ולמיזל בצפרא לבי רב ואנן סהדי דאי ממטי לי' ריפתא והוה מצי למיבת בבי רב טפי ניחא לי' מאי מי אמרינן באידך אנן סהדי אבל בכה"ג לא אמרינן או דילמא לא שאני:

כרבים דמי כו' מתחזיא רמי ב"ר חמא לרב אדא ב"ר אהבה קמיבעיא לי' דתנן בשלהי פירקין ואם היו של יחידים א"צ לערב וא"ר אדא ב"ר אהבה היו ג' אסורין הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה ופירש רש"י ובתוס' והריטב"א ג' בין שתיהן שנים בחיצונה ויחיד בפנימית אסורין בני החיצונה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה וטעמא משום דגזרינן דלמא אתי למימר כי היכי דאיכא תרי בחיצונה איכא נמי תרי בפנימית כדפרישו בתוספות וכדאמרינן התם לר"א מ"ש ישראל דלא אסר מאן דידע ידע ומאן דלא ידע סבר עירובי עירב אבל נכרי אי איתא דאוגיר מיפעא פעי מכלל דלרב אדא דאסר אפי' בישראל בישראל נמי חיישי' למאן