גאון יעקב עירובין רצב

לא עדיפי מעירבו וכי היכי דבעירבו היכא דאיכא דיורין אמרינן מגו דהני אסרי הני נמי אסרי ה"נ בשותפין כשמוליכין עירובן למקום אחר ואיכא דיורין צריכין עירוב לכל אחד ואחד והיינו דאמרינן ש"מ מקום לינה גורם הלכך אפי' אוכלין על שולחן אביהם ממש מוליכין למקום אחר ואיכא דיורין צריכין עירוב לכל אחד ואחד ואם עירובן בא אצלן או שאין עמהן דיורין אין צריך לערב משום דהוו שותפין בפת ושותפין אין צריכין לערב והא דתנן בעה"ב שהיה שותף לשכניו א"צ לערב וכן בני חבורה שהיו מסובין על שולחן אחד בשאין עמהן דיורין אחרים ומדתניא גבי נשים ועבדים מקבלי פרס אמרינן מודי שמואל דבאחין ודדני להו אפי' מקבלי פרס מהניא. ומתני' בין במקבלי פרס בין באוכלין ממש ובאוכלין ממש אפי' אצל אחר ומקבלי פרס אחין דוקא והנך דקתני בברייתא אבל אחר לא דלאו שותפין נינהו כדאמרו בירושלמי למ"ד מקום פתא גורם מ"מ אינן שותפין במה שהן אוכלין ומשני שאין אביהן זכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד ובמקבלי פרס באחין ובהנך דאמרינן לא פליגי רב ושמואל וקסבר שמואל הנך דמקבלי פרס עדיפי ממקום פתא דכל חד אכיל מככרי' דהתם כשותפין נינהו והכא מקום לינה גורם ולא מקום פתא. ולרב מקום פתא עדיפא דהכא מקום פתא גורם ולא מקום לינה התם לא הוי מקים פתא ממש. ואע"ג דפריקו בירושלמי למ"ד מקום פתא גורם דלא הוו שותפין מ"מ קצת שותפין הוו ועדיפי לשמואל ממקום פתא דעלמא דלאו שותפין נינהו כלל ולשמואל שלש מדות בדבר ישנים בבית אחד אפי' אוכלין כל אחד בבתיהן ואפי' מוליכין למקום אחר ואיכא דיורין עירוב אחד לכולן ישנים בבתיהן אם כל אחד אוכל מככרו אפי' בבית אחד ואפי' עירובן בא אצלן צריכין עירוב לכל אחד ואחד ואם אוכלין על שולחן אחד אפי' אצל אחר או בן ותלמיד ואשה למר ועבד למר אפי' מקבלין פרס אין עמהן דיורין א"א לערב מוליכין למקום אחר עירוב לכל אחד ואחד:

דף ע"ג הרועים ואע"ג דבעידנא דקדיש היום לא הוה במקום לינה וליכא לא עירוב ברגליו ולא עירוב בפת הואיל ומקום לינתו מידע ידיע ואנן סהדי דהתם ניחא לי' קני התם וכן בהנהו דבי רב דבייתו בבי רב אע"ג דלא הוו התם בה"ש:

בנשים ובעבדים אמרו הרמב"ם והרא"ש הלכה כדברי שניהם להקל והרז"ה והרשב"א (עה"ק שער ד' סי' ב') אמרו הלכה כר"י בן בבא דמפרש דב אליבי' ואמר הרשב"א נשים הרי הן כנכריות וכל אחת אוסרת על צרתה ואפי' עירוב בא אצלן ע"כ. ומשום דברייתא בגוונא דמתניתין ובעירוב בא אצלן עסקינן ואמר הריטב"א כן דעת כל הפוסקים כר"י בן בבא ואיבעיא לן נשים המקבלות פרס מבעליהן וישנים בבית אחד מהו ע"כ לא פליגי ר"י בן בבא אלא בישנים בבתיהן דומיא דמתני' אבל ישנים בבית אחד דבאחין אפי' מוליכין למקום אחר עירוב אחד לכולן ה"נ לחש או דלמא כיון דפרס לא אהניא בהו כי ישנים בבית אחד מאי הוי הא קי"ל מקום פתא גורם:

ה' נשים כו' ה' עבדים ל"ש אלא אשה לאשה ועבד לעבד אבל אשה ובעלה ועבד ורבו לא אסרי אהדדי תדע דקתני ה' ולא קתני אשה מקבלת פרס מבעלה ועבד מרבו ואע"ג דאיכא למימר כח דהתירא קמ"ל דאפי' בהא מתיר בנשים ומר בעבדים מ"מ דוקא משמע ולא אמרן אלא מקבלי פרס אבל אשה הניזונות ממעשי ידי' ועבד העושה בשכר ונזון משל עצמו דכ"ע אשה ובעלה עבד ורבו אוסרין זה על זה. ואשה ובעלה ועבד ורבו מקבלין פרס לא אמרן אלא בעירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין אבל מוליכין למקום אחר עירוב לכל אחד אע"ג דמתניתין אחין קתני הא תניא אב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהן דיורין ה"ה כיחידים וא"צ לערב הא יש עמהן דיורין ומוליכין לא והני נמי כהני דמיין ולמאי דפרישן התם ליכא למישמע