גאון יעקב עירובין רצא

עירוב לכל אחד ואחד אוכלין בבית א חד אפי' אחרים וכל אחד אוכל מככרו אע"פ שישנים כ"א בביתו אינם אוסרין כלל ואפי' מוליכין למקום אחר ויש עמהן דיורין עירוב אחד לכולן כאלו לא היה להם אלא אותו בית וכן מקבלים פרס בן מאביו ותלמיד מרבו ואשה מבעלה לר"י בן בתירה או עבד מרבו לר"י בן בבא אם שנים בבית אביהן או רבן אע"פ שאין מקום הלינה גורם הואיל ושניהן בהן שמקבלין פרס וישנים כולן בביתו אע"פ שמוליכן למקום אחר ויש עמהן דיורין עירוב אחד לכולן מקבלים פרס וישנים כ"א בבתיהן אם עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין אין צריך לערב אם מוליכין למקום אחר עירוב לכל אחד ואחד ולא שנו אלא אלו אבל אחרים המקבלים פרס אין הפרס מעלה להם ולשמואל ישנים בבית אחד אע"פ שאוכלין כל אחד בבתיהן ואין מקבלים פרס או אחרים אינן אוסרין כלל ואפי' מוליכין למקום אחר ויש עמהם דיורין כאלו לא היה להם אלא אותו בית ישנים כל אחד בבתיהן אם אוכלין בבית אחר אמרו הרז"ה והריטב"א מודי שמואל דמקום פתא אהניא לעירוב בא אצלן או אין עמהן דיורין דלא גרע ממקבלי פרס לרב ואמר הרז"ה הא דאמר שמואל מקום לינה אף מקום לינה והריטב"א אמר אמר הר"א אף מקום לינה וה"ה מקום פתא ומדהרועים אותבינן לתרוי' ואמר עלה הריטב"א והנכון דברים כפשטן דלשמואל אין מקום פתא גורם לגמרי אלא דאהני מאי דאהני קבלת פרס לרב וקושיין מהרועים לרב כו' ע"כ והיינו דהרז"ה והנך רבוותאי מתניתין קשיתי' דקתני אם היה עירובן בא אצלן או שאין עמהם דיורין א"צ לערב והא הכא ישנים בבתיהן ותיקשי לשמואל ולדידהו אע"ג דלשמואל מקום לינה בחצר חברו אוסר ואע"ג דלית לי' התם מקום פתא וה"נ כי אכלי בבית אחד ליהוי כמאן דלית להו מקום פתא לנפשי' ותיתסר מקום לינה דידהו שאני הכא הואיל ואית להו בהאי חצר מקום פתא בהדי הדדי גרעא למקום לינה דאית להו לנפשי' ואף להריטב"א והרז"ה דשמואל לאו אף קאמר ומקום פתא בחצר חברו לא אסר ומקום לינה לחוד אסר מ"מ כי אית להו הכא ביתא חדא למקום פתא מגרע קגרע למקום לינה ולדידהו איכא למימר לשמואל מתניתין אוכלין על שולחן אחד ממש דמקום פתא במוליכין למקום אחר לא מהניא אבל מקבלי פרס לא מהני מידי אף לעירוב בא אצלן מיהא מדתניא גבי נשים ועבדים מקבלין פרס כי היכי דלא תיקשי לשמואל צריכין למימר מודי שמואל דמקבלי פרס נמי מהניא לעירוב בא אצלן ואי מתני' במקבלי פרס אחין דוקא קתני ואי באוכלין ממש אפי' אחרים נמי דמקום פתא לשמואל נמי אהניא לעירוב בא אצלן ואחין דקתני אורחא דמלתא קתני. והא תרגימנא מלת' דרבנן קמאי ואנן מסתבר' לן דמקום פתא דרב ושמואל לא דמי להא דמתניתין דהתם כל חד אכיל מככרי' וסבר שמואל אפי' עירוב בא אצלן עירוב לכל אחד ואחד וכי היכי דלרב מקום פתא דוקא ה"נ לשמואל מקום לינה דוקא ודמתניתין באוכלין על שולחן אביהן ממש אפי' לשמואל כשותפין בפת נינהו וכי הא דבני חבורה שהיו מסובין דא"ל משום עירוב ולא פליג שמואל עלי' ובירושלמי אייתוה לעובדא דהיו מסובין כו' ושרא להו שמואל ושותפות ודאי מהניא כדתנן בעה"ב שהיה שותף לשכניו א"צ לערב אע"ג דהתם בשיתוף מבוי ה"ה בעירוב חצר בשיתוף פת והיינו טעמא דעירוב דמשתתפין בפת וכדאמרינן בשמעתין והרי נותן את עירובו דמשחינן לי' תחומי' מעירובי' אלמא עירובי' לא עדיפא מפתא דעלמא ולשמואל עירוב היכי מהניא אלא משום דשותפות דפת היא והיינו טעמא דבני חבורה ולמ"ד מקום פתא גורם הכא אפי' מוליכין עירובן למקום אחר ואע"ג דאיכא דיורין ולא אמרינן נגו דהני אסרי הני נמי אסרי דהני אחין במאי ליסרו אי במקום פתא דידהו הא כולהי במקום אחר אכלי או במקום לינה דישנין בבתיהן מקום לינה לא אסר כלל. ולמ"ד מקום גינה גורם מקום לינה דידהו הא אסרא אלא דשותפין בפת נינהו ושותפין