גאון יעקב עירובין רפט

אלא ליבא לאפלוגי בי' כלל כדאמרן וכי אמרינן במגיעות לתקרה ד"ה עירוב לכל אחד ואחד אפי' בבא העירוב אצלן דכדיורין חלוקין ולא עירבו דמי ול"ש מגיעות לתקרה ל"ש חדרים ממש אוסרין אפי' מזו לזו וכן בעירוב בא אצלן וכן אמר הרמב"מ אם הי' מפסיק מחיצה המגעת לתקרה הרי כל חבורה כאלו היא בחדר בפני עצמה או בעלי' בפני עצמה לפיכך צריכין פת מכל חבורה וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ד' סי' ב') הי' המחיצות מגיעות לתקרה או אפי' תוך ג' לתקרה ה"ז מחיצה והרי אלו מחולקין וכל חבורה וחבורה כבית בפני עצמו ולפיכך צריכין עירוב להכניס מחבורה לחבורה ואם אחרים הביאו אצלם עירוב החבורה שנתנו אצלם העירוב פטורין אבל כל שאר החבורות צריכין ליתן עירוב ואי קשיא לך טעמא דב"ש אתא לאשמעינן תריץ ממילא שמעינן לב"ה כיון דבמוליכין פליגי ב"ה אף במוליכין עירוב אחד לכולן ס"ל דלא תימא בבא אצלן פליגי וכן אמר הריטב"א דאשמעינן אגב אורחי' דאפי' במוליכין כו' אמרי ב"ה כו' ומדתנן בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות צריכין עירוב לכל אחד ואחד ואמר הרשב"א עשו מקצת החבורות מחיצות מגיעות לתקרה ומקצתן לא עשו אותן שעשו ה"ה כמחולקין לגמרי וכו' אותן שחלקו חלקו וכו' וכן דייק הריטב"א מדפריך פשיטא דהנך דלא עשו פטורין כדאמרן. ש"מ דהכא אע"ג דאיכא דיורין לא אמרינן מגו ואפי' מוליכין למקום אחר עירוב אחד לכולן ולא דמי לאחין דהתם דיורין מחולקין והכא בית אחד הוא וכן כולהי רבוותאי לא נקטי בבבא דהכא אי איכא דיורין:

לרבנן דתוס' דאמרי במגיעות לתקרה לא צריך עירוב לכ"ח אלא כשמוליכין למקום אחר אבל עירוב בא אצלן לא. א"ה היינו דקאמר כמאן דלא כב"ש דאי כב"ש מאחר דשרו בבא אצלן הו"ל כגבו עירובן וקאסרי במוליכין גבו עירובן נמי במוליכין אסור לב"ה נמי נימא במגיעות לתקרה מדשרו בבא אצלן הו"ל כגבו עירובן ואסרי במוליכין מתניתא דלא כחד ואי הכא לא דמי לגבו עירובן לב"ש נמי אימא אפי' אין מגיעות לתקרה לא דמי וכן לאידך לישנא דקאמר דלא כחד אלא מגיעות לתקרה הו"ל כחדרים ועליות ממש ואפי' בא אצלן צריך עירוב לכל אחד ואחד וה"ק ה' חבורות ששבתו כו' ב"ש אומרים אע"ג דלא אסרי אהדדי בבא אצלן עירוב אחד לכולן כשמוליכין למקום אחר צריך עירוב כו' דלא אמרינן שליחותא דכולהי קעביד וב"ה אומרים עירוב אחד לכולן דאמרינן שליחותא דכולהי עביד ומודים בכעין חדרים כו' כיון דאסרי אהדדי ואפי' בבא אצלן ור"י הסבר נמי קאמר לא נחלקו על המגיעות לתקרה מצריכין כו' משום דאסרי אהדדי ואפי' בבא אצלן על מה נחלקו על שאינן מגיעות לתקרה דלא אסרי אהדדי ובבא אצלן א"נ פליגי במוליכין ולאידך לישנא דפליגי בבא אצלן קסברי ב"ש אין מגיעות לתקרה נמי מחיצות נינהו ואסרי אהדדי והא דקאמר כמאן דלא כחד אע"ג דכב"ש מצי אתיא ושאני הכא דבא אצלן נמי צריך ואסרי נמי אהדדי מ"מ מאן משוי בהא פלוגתא בין ב"ש לב"ה ואיפכא א"נ כדאמר רש"י דמודו ב"ש דחד רשותא הוא ומ"מ עירוב בעי ובגבו עירובן הא עירבו אבל במוליכין למקום אחר אי הכא חדא רשותא הוא ליכא לאפלוגי דגבו עירובן נמי במקום אחר הא לא עירבו:

כמאן דלא כחד. אמר הריטב"א משמי' דרבותיו הא דלא אוקים הכא בדאיכא דיורין דברייתא פירושא דמתני' היא ובמתני' לא אפליג בין דאיכא דיורין אחרים לדליכא כו' כדמפליג גבי אחין מכלל דמתני' דסרקלין בין הכי ובין הכי אתניא ע"כ. ואנן לא ידעינן לה א"ה בין מוליכין למקום אחר לבא אצלן נמי הא לא מפליג כדקא מפליג גבי אחין ועדיפא מדיורין היא דהא בין מוליכין לבא אצלן מפליג בהדיא גבי אחין ומדלא מפליג בי' הכא לימא דל"ש ודיורין התם נמי