גאון יעקב עירובין רפח

דייר איהו הוא דקא קני. ולא ס"ל הא דאהדר לי' רבה שליחותא דכולהי עביד. ובחמשה שעירבו ה"נ דבעי עירוב לכל חד וחד. וליכא לאפלוגי בה כלל. והיינו דאמרינן כמאן כב"ה כמאן דלא כחד מיהא אנשי בית אחד ל"צ אלא עירוב אחד דלא תקינו רבנן שני עירובין לבית אחד. וכדאמרינן גבי אחין והא אחין כמאן דגבו דמי כו'. ואע"ג דגבי אחין מפלגינן היכא דישנים בבתיהם צריך עירוב לכו אחד וכי ישנים בבית אביהם עירוב אחד לכולן. ע"מ אפי' ישנים בבתיהן כיון דבעירוב בא אצלן א"צ לערב לא גרעי מגבו את עירובן. דכל היכא דלא אסרי אהדדי לא גרעי מעירבו וישנים בבית אביהן כבית אחד דמי. ולישנא קמא דהכא אתיא ככולהי תנאי וככולהי אמוראי ללישנא קמא דר"נ פליגי במסיפס וסברי ב"ש אע"ג דלא אסרי אהדדי וכמאן דעירבו דמי אם מוליכין עירובן למקום אחר אהניא להו מסיפס דלימא בי' איהו דקא דייר ולית להו הא דתניא חמשה שגבו עירוב אחד לכולן. וב"ה אית להו הא דתניא ואפי' מוליכין למקום אחר עירוב אחד לכולן. אבל במחיצה יו"ד ד"ה עירוב לכל אחד ואחד אפי' עירוב בא אצלן ואפי' מזו לזו אסור משום דמינה מחלקתן ועושה אותן דיורין מחולקין וכן למ"ד במחיצות שאינן מגיעות לתקרה מחלוקת קמיפלגי במוליכין למקום אחר ובהא דתניא קמיפלגי אבל מזו לזו או עירוב בא אצלן דכ"ע דלא אסרי אהדדי ולב"ש מוליכין בעי עירוב לכ"ת אפי' במסיפס כדקא מסיק ובמגיעות לתקרה דאמר דברי הכל עירוב לכל חבורה אפי' עירוב בא אצלן ואפי מזו לזו אסורי. ולמ"ד במגיעות לתקרה מחלוקת אפי' מגיעות לתקרה נמי מזו לזו או עירוב בא אצלן עירוב אחד לכולן ובמוליכין הוא דפליגי בהא דתניא חמשה שגבו וכו'. אבל אין מגיעות לתקרה דכ"ע עירוב אחד לכולן אפי' במוליכין למקום אחר. ואע"ג דבעירבו ס"ל לב"ש עירוב לכל חד. התם משום דאמרינן איהו הוא דקא דייר ואינך כי לא קא דיירי לא מערבי. אבל הכא אין מגיעות לתקרה כבית אחד דמי וכמאן דליתנייהו למחיצות ותרי עירובי בבית אחד לא תקינו רבנן. ולישנא בתרא דהכא הא דתניא חמשה שגבו כו' לית לי' הלכך אפי' לב"ה דלא אסרי אהדדי אהניא מחיצה יו"ד דלימא בי' איהו דקא דייר. ולישנא קמא דר"נ דלא כוותי' דאמר במסיפס הוא דפליגי ובמסיפס אי אסרי אהדדן כל חבורה לעצמה נמי אסירא דאיפרץ במילואי' למקום האסור ולימרו ב"ש אסורי' עד שיערבו כדאמרי הרשב"א והריטב"א ולישנא קמא דר"נ כלישנא קמא דמתניתא. ולמ"ד במחיצות שאין מגיעות לתקרה מחלוקת ואסיקנא דאף במסיפס מחלוקת לב"ש במסיפס אפי' כל חבורה לעצמה אסירא ולא קתני אסורין עד שיערבו משום מחיצה יו"ד דלא אסירא לעצמה קתני עירוב לכל חבורה ולהודיעך כחן דב"ה ובמחיצה יו"ד פליגי אי אסרי אהדדי אבל במגיעות ד"ה אפי' עירוב בא אצלן וכן מזו לזו אסור ואידך במגיעות פליגי אי אסרי אהדדי אבל באין מגיעות דכ"ע דלא אסרי אהדדי אבל במוליכין ד"ה בכ"מ אסור ואפי' במסיפס למ"ד דפליגי בי' ואנן דקי"ל כי הא דתניא חמשה שגבו עירובן כשמוליכין עירוב אחד לכולן קי"ל כלישנא קמא דמתניתא וכב"ה וכמ"ד בשאין המחיצות מגיעות לתקרה מחלוקת הלכך כל שאין מגיעות לתקרה כבית אחד הוא ואפי' מוליכין למקום אחר עירוב אחד לכולן ובמגיעות לתקרה אמרו רבותינו בעלי התוס' במוליכין הוא דעירוב לכל חבורה ובבא אצלן א"צ לערב ובמחיצות גמורות דהו"ל חדרים ממש ועליות ממש אפי' עירוב בא אצלן אסור קם לי' הרא"ש וה"ר מרדכי בשיטתי' ואזדו אבתרי' ברי' הרב בעל הטורים והר"י קאר"ו ולא מסתברא דאי איכא לאפלוגי בין מוליכין דהכא למוליכין דחמשה שעירבו לא הוה אמרינן כמאן דלא כחד. (כאו כתב המחבר לעיין בנייר המונח ובעו"ה נאבד מאתנו וקבל על דאבדין).