גאון יעקב עירובין רפה

בחצר אחרת דרך פתחים וחלונות דלא בעינן עירוב אחר אלא אותו עירוב מוליכין לחצר אחרת וחדא עירוב הוי הלכך הואיל וחדא עירוב הוא באחד מבני העירוב דמוליך ע"י כולן מדילי' סגיא אבל שיתוף למ"ד אין סומכין על שיתוף במקום עירוב לא סגי דלא עבוד שיתוף אחר למבוי ואימא כולהי בעי יהבי הא חד לא. א"נ אימא מגו דאידך חצר אסרה עלה במבוי ומזקיקתה לשיתוף בני חצר גופי' נמי אסרי אהדדי ובעי לשתופי כולהי כדאמרינן באחין דבאיכא דיורין ומוליכין עירובן לחצר אחרת. ותו אפי' תימא ה"נ ל"ש הנ"מ בעירבה כל חצר לעצמה והדר שתפי כיון דעירבו אמרינן האי שליחותא דכולהי עביד. אבל היכא דלא עירבו כי יהיב חד איהו הוא דשיתוף ואינך לא שתפו. והאי סומכין ואין סומכין הא שיתוף נמי לא הוי. אלא היכא דכולהי יהבו לשיתוף ולא עירבו בהא הוא דפליגי אי סומכין עליו במקום עירוב או לא ועלה הוא דדייקינן אי סמכינן עלי' אפי' אלעצמה. דאי לא יהיב אלא חד בהא לימא הרמב"מ דאפי' לא עירבה לעצמה סומכין הא שיתוף נמי ליכא ותנן בעה"ב שהי' שותף עם שכניו לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב אלמא שותפות דכולהי בעינן ותנן כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר ה"ז לכל בני המבוי ומזכה להן. אלמא צריך לזכות לכל אחד:

ולא הוי שיתוף עד דמזכה לכל חד או דכולהי שותפין או דכל חד יהיב וכ"ת שאני אחד מזכה לכולן מהיכא דגבו מכל חד דהאי ידעי תינוקות והאי לא ידעי א"כ מבוי גופא נמי לא לישתרי בשיתוף דמזכה דלא ידעי לה תינוקות ור"מ חש נמי אשיתוף לתינוקות כדתנן חמש חצרות הפתוחות זו לזו כו' עירבו החצרות ולא נשתתפו במבוי חצרות מותרות ומבוי אסור ואוקימנא כר"מ מפני התינוקות ומדשרינן למבוי בשיתוף דמזכה מכלל דידעי לה תינוקות והכא משום דעירוב דחצר לא ידעי ומה לי מזכה מה לי גבו מכל חד. ותו אימא בעידנא דקא גבו ליתנייהו לתינוקות וכי מנח לי' התם הוא דידעי אבל לא מנח במצר אפי' גבו מכל חד נמי לא ואלא אי איכא למימר הכי איכא למימר הואיל ונהגו לסתופי במקום עירוב כמאן דמתני בהדיא דהא משום עירוב ומשום שיתוף הוא וכדאמר הריטב"א משמי' דרבותי' דאי אמר בהדיא דליהוי האי משום עירוב ומשום שיתוף ומנח לי' בבית שפיר דמי והא נמי לא מכרעא מיהא הא ודחיק לי' להרמ"א משום דאמרו דבעינן מיהא דלערב כל חצר לעצמה הא מדהר"י קארו שמיעא לי' וליתא דלרש"י והרמב"ם לא צריכא כדאמרן ולא אשכחן לבר מהריטב"א דליפלוג עלי' בהא ומ"ד סומכין בהא נמי סמכינן אשיתוף:

בירושלמי דפירקין אמתני' דחמש חצרות פתוחות זו לזו למאי דמתנינן אנן התם ופרקינן לה ש"מ דר' מאיר נמי לא קאמר אין סומכין על עירוב במקום שיתוף אלא בחצרות פתוחות למבוי אבל חצרות זו לפנים מזו ואינה פתוחה למבוי אלא החיצונה וחברותי' הולכין למבוי דרך עלי':

מודי ר"מ דאי עירבו הנך חצרות בהדי הדדי דא"צ להשתתף דכולהי כחדא חצר נינהו. ונ"מ למאן דאמר הלכה כר' מאיר ואין סומכין על עירוב במקום שיתוף דבהא סומכין:

הא דאמרו רבותינו בעלי התוס' דסופר או מלמד או בחורים אינם אוסרים אפי' שרויים בחדרים ועליות אמר הריטב"א גבי עובדא דהמן ב"ר ריסת"ק ולפי שיטה זו מה ששנינו האחים צריכין עירוב היינו בשאין אותם פתוחים לרשות אביהם שאם הי' סמוכין ופתוחים כו' אין צריכין עירוב ע"כ והשתא סופר ומלמד נמי כי קאמרי בפתוחים לבית בעה"ב אבל אינם פתוחים אוסרים. והוא שמוליכין עירובן למקום אחר ואיכא דיורין אחרים אבל עירוב בא אצלו או