עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › גאון יעקב עירובין

גאון יעקב עירובין רפג

Gaon Yaakov Eruvin 283 · גאון יעקב עירובין · free full Hebrew text

Open in the reader →

ובדרב גידל לא מתנינן או מערבין בפת ומותרין כאן וכאן אלא או מערבין בפת או משתתפין בפת ומותרין כאן וכאן ומדאמר במשתתפין ומותרין כאן וכאן ספו בה ספרי וכתבוה נמי במערבין. והא דתנן חמש חצרות הפתוחות כו' ואוקימנא כר"מ. ההיא אליבא דר' יוחנן דאמר אפי' בית וחורבה. ואנן דקי"ל כרב דבעי בתים וחצרות כדא"ר נחמן נקיטינן ואביי אותבי' לרב יוסף מינה בריש מכילתין לא תנינן במתניתין פתוחות זו לזו כרב דלא תני לה ובפתוחות זו לזו אין בו דין מבוי ודין שיתוף ועירוב ואנו חין לנו אלא שיתוף במקום עירוב כל חצר לעצמה כהנך בבי דהרמב"מ ואף הריא"פ ס"ל להא דהרמב"מ דמייתי התם אמתני' מלתי' דרב ופריש לה דפתוחות הו"ל כחצר אחת ולא קמפליג בה מידי ולית לן נמי סתמא כר"מ דכי לא תנינן פתוחות זו לזו מתני' ד"ה ואי ההיא דחלון הא ר' יוסי אמרה ולאו סתמא היא ור' יוסי נמי אימא ביין קאמר. ובתר דתרגימנא לה מדעתאי אשכחנא לה בהדיא בירושלמי אמתני' דחמש חצרות דפירקין דאמרו ותני מערבין ומשתתפין כאחת דברי ר' מאיר וחכ"א מערבין בחצרות אי משתתפין במבוי אם מערבין בחצרות מותרין בחצרות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן. הא לך בהדיא כדתרגימנא אליבא דהרמב"מ ותניא בתוספתא פ' ששי משתתפין במבוי ומערבין בחצרות שלא לשכח עיקר עירוב דברי ר' מאיר וחכ"א או מערבין או משתתפין ולרש"י דאמר מערבין בחצרות זו עם זו דרך פתחיהן האי משתתפין במבוי ומערבין בחצרות הא אם נשתתפו במבוי דכ"ע לא צריך לערב דרך פתחיהן זו עם זו דמבוי משוי להו חדא כדאמר רש"י ולרש"י לא מתנינן הכי בתוספתא אלא מתנינן מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי כדאייתו הכא ולהרמב"מ מתנינן הכי בתוספתא וה"ק משתתפין במבוי להתיר החצרות זו עם זו ומהן למבוי מערבין בחצרות בתי החצרות להתיר מהן לחצר:

וחכ"א או מערבין לחוד מבתים לחצר והחצר מותר ומבוי אסור או משתתפין לחוד והכל מותר:

דף ע"ב:

ור' יוחנן אמר נהגו הריטב"א רמי דר"י אדר"י והאר"י הלכה כסתם משנה ותנן חמש חצרות הפתוחו' כו' ואוקימנא כר"מ ואמר ומתוך הדחק יש לי לומר דר"י לא תני לה בסתמא אלא כר"מ או כר"א בן תדאי מתני לה ע"כ. וחזינן אנן לפרוקי דר' יוחנן האיכא סתמא דבעה"ב שהי' שותף דלא כר"מ. והשתא לר' יוחנן אפי' אשיתוף דיין סמכינן כסתמא דידן ולהריטב"א דמתרגם אליבא דר' יוחנן דחמש חצרות כיחידאי מתני לה. איכא למימר דר' יוחנן כלישנא בתרא דיין ויין דכ"ע בעינן תרתי וסתמא דידן אימא כרבה מוקים לה:

הא דאמרי הרז"ה והריטב"א משמי' דהראב"ד דרב גידל אמר רב דיחויא הוא דקא דחי ולא משום דס"ל הכי אנן כבר סייעינן להו דרב כלישנא קמא דאי כלישנא בתרא מתניתין מני לא רבנן ולא ר"מ דכיון דרב כלישנא קמא הלכתא כוותי' ועוד אמרינן התם דרב גידל ורב ברונא מיפלג פליגי ולרב ברונא אמר רב כלישנא קמא ואית לן למימר כוותי' חדא דמיקל בעירוב הוא ועוד דרב יוסף קאי כוותי' וא"נ רבה כרב גידל מ"מ בהני תרי לישני לא מכרעא היכי ס"ל וכיון דרב יוסף וודאי כלישנא קמא ורבה לא ידענא כמאן אין ספק מוציא מדי וודאי והרא"ש מסמי' דהראב"ד דאמר כלישנא בתרא משום דסוגיא דפירקין כוותי' ודחי לי' הרא"ש אפי' תימא כלישנא קמא וכדאמר הר"י דבעירוב במקום שיתוף מודו ואית לן עוד למימר דסוגיא התם אליבא דר' יוחנן דתני פתוחות זו לזו וע"כ לר"מ עירוב במקום שיתוף לא סמכינן עלי' דאי מודי ר"מ משום דפת הוא אלא מהני' אמאן תרמיי' לא ר"מ ולא רבנן ואנן דקי"ל כרב