גאון יעקב עירובין רפ

לא אמרינן מגו חצר לגבי בית או בית לגבי חצר אמרינן מגו. ולר"מ לא סמכינן כלל ותרתי בעינן:

ולרש"י בית מהני אף לשיתוף ומאי חצר שבמבוי אף חצר שבמבוי ולא מיבעיא בית שבחצר והא דסוכה ודירושלמי מסייע לי' וכן אמרו כולהי רבוותאי אלא מהו עירוב ומהו שיתוף. עירוב אם כל חצרות המבוי פתוחות זו לזו ומנח בבית שבחצר זהו עירוב ולא שיתוף. שיתוף אם אין החצרות פתוחות זו לזו אלא פתוחות למבוי בלבד ומינח או בחצר שבמבוי או בבית שבחצר זהו שיתוף ולא עירוב ואם פתוחות זו לזו ומינח בחצר אינו לא עירוב ולא שיתוף:

שיתוף לא משום דפתוחות זו לזו עירוב לא משום דמנחא בחצר וכבר הא אמרן דלמ"ד סומכין אפי' אשיתוף יין איכא למימר אע"ג דמנחה בחצר ואיכא למימר בבית אין בחצר לא ולמ"ד סומכין אפת אבל איין לא מסתברא דבעי נמי בית כיון דלא אמרינן מגו וכל שיתוף במקום עירוב. דאמרינן במבוי שאין החצרות פתוחות זו לזו ובעירוב דבתים לחצר דלמ"ד סומכין אפי' לעצמה לא בעי עירובי ולמ"ד אין סומכין לעצמה הוא דבעי עירובי הא מזו לזו לא צריך כדאמרן ועירוב במקום שיתוף דאמרת לר"מ אין סומכין ובעינן תרתי ותנן חמש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ערבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי החצירות מותרות ומבוי אסור ואם נשתתפו נמי במבוי מותרין כאן וכאן ואוקימנא לה כר"מ חצרות הפתוח זו לזו שיתוף היכי משכחת לה כגון שנותן שני עירובין אחד לשם עירוב ואחר לשם שיתוף ומדינא בפתוחות זו לזו הוי עירוב והוי שיתוף אלא מפני התינוקות כדאמרי היכא דפתוחות זו לזו הכא לא נכנסה המבוי בכלל העירוב דהא משתמשי דרך הפתחים ואפ"ה מבוי מותרת ש"מ מחצר למבוי לא צריך עירוב ואתו למישרי נמי מחצר למבוי בלא פתוחות בלאו שיתוף להכי אצרכינן תרי עירובין וחזו דחדא לעירוב דרך פתחיהן וחדא לשתף המבוי והיכא דליכא אלא חדא עירוב מיקרי שיתוף לא מיקרי כדתנן עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי מכלל דחדא בפתוחות מיקרי עירוב בלא שיתוף. והא דאמר ר"מ מערבין בחצרות ומשתתפינן במבוי ובפתוחות קמיירי מדפליגי עלי' רבנן ואמרי או מערבין וא"צ לשתף ומותרין כאן וכאן לקמא קרי מערבין ולבתרא משתתפין. אבל חד עירוב דהוי עירוב בלא שיתוף בפתוחות כיון דמשתמשין דרך הפתחים אין סומכין עליו להתיר המבוי וצריך ליתן עוד עירוב לשם שיתוף וזהו עירוב במקום שיתוף שאין סומכין וכן אם נשתתפו במבוי שאין פתוחות זו לזו צריכין לערב בחצרות כל חצר לעצמה וזהו שיתוף במקום עירוב. וחכ"א או מערבין בפתוחות וסומכין עליו להתיר המבוי שסומכין על עירוב במקום שיתוף או משתתפין במבוי בשאין החצרות פתוחות דלא חזו להשתמש אלא דרך המבוי וסומכין עליו משום עירוב הבתים לחצר שאין צריך לערב כל חצר לעצמה ואע"ג דמשתתפין דרבנן לא דמי למשתתפין דר"מ לא צריכא לפרושי דמשתתפין בלא מערבין בפתוחות לא משכחת לה. ולהריטב"א דאמר הכא לטלטל מזו לזו אבל חצרות לעצמן בעי עירובי. ה"ק מערבין בחצרות מזו לזו בכולן פתוחות זו לזו ומשתתפין במבוי ונותן עוד וא' להתיר המבוי אבל בחדא אין סומכין במקום שיתוף להתיר המבוי וכן אם נשתתפו במבוי שמקצת חצרות פתוחות מזו לזו והוו שיתוף שהמבוי נכנסת בכלל השיתוף דמקצת דלאו פתוחות אין סומכין להתיר הפתוחות מזו לזו אע"ג דעירבה כל אחת לעצמה וחכ"א או מערבין עזו לזו בכולן פתוחות וסומכין להתיר המבוי או משתתפין במקצתן פתוחות ואע"ג דלא עירבו הפתותות מזו לזו דשיתוף עשוי לכולהי חצרות עד וללישנא קמא לרש"י דאמר עירוב במקום שיתוף דכ"ע לא פליגי דסומכין עליו דבפת הוא משתתפין דקתני אפי' לר"מ על כרחך במבוי שאין החצרות פתוחות זו לזו דבפתוחות עירוב איכא שיתוף ליכא ועירוב פת בעי ופת הא