גאון יעקב עירובין רעד

דא"נ לערב לעצמן אלא איידי דר"מ ורבנן בפתוחות קא מיירי נקט נמי רש"י הכא זו עם זו וה"ה לעצמן דלא צריכי:

לאו משום דחד טעמא הוא פירשה הריטב"א נ"ט אמר רב בהני תרתי הלכה כיחיד במקום רבים ולהחמיר בעירובין אלא משום דחד טעמא הוא והו"ל ר"א בן תדאי ור"מ רבים ורבנן חד נינהו ע"כ וקשיא לן חדא הא רבנן לאו חד נינהו אפי' לגבי תרתי ותו הא רב הוא דאמר ביין דכ"ע לא פליגי דבעינן תרתי כי פליגי בפת ואמר הלכה כר"מ דאפי' בפת וכדפריש לה הריטב"א בהא דתרי חומרי ואכתי ר"מ יחידאה הוא דר' אליעזר בן תדאי ביין הוא דאמר ואימא איהו ביין דוקא קאמר וכרבנן דר"מ. ור"מ דאמר אין סומכין אפי' בפת יחידאה הוא. ואיכא למימר הריטב"א לטעמי' דאמר משמי' דהראב"ד דרב גידל אמר רב דיחוי' בעלמא קאמר ולי' לא ס"ל אלא כמ"ד ביין פליגי והשתא רב דאמר הלכה כר"מ ביין קאמר וכבן תדאי והא דפריש הריטב"א לתרי חומרי דאפי' בפת לא אליבא דרש"י קאמר ולי' לא ס"ל אלא כאיכא דאמרי ומייתי להו דתרי חומרי הוא דאפי' לשם שיתוף אין סומכין עליו במקום עירוב ואנן חזינן לאו משום דר"מ ור"א בן תדאי רבים נינהי אלא משום דהיינו דר"מ ודר"מ מסתבר טעמי' דלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות ור' יוסי דשרי עירוב דחלון קאי כוותי' ורב הונא נמי אמר מנהג כר"מ ואפי' ר' יוחנן דפליג עלי' דרב אמר נהגו כר"מ:

דלא עבדינן בתרי חומרי. פירש"י בתרי חומרי דחד תנא הלכך אשמעינן הלכה בבן חדאי בחדא מיני' ביין ובר"מ דאפי' בפת וכן אמר הריטב"א ואמר ויש מפרשים דתרי חומרי דאפי' בעשאו לדעת שיתוץ אין סומכין דאלו ר"א בן חדאי לא איירי אלא בשותפין ביין כו' ע"כ. ואי קשיא לך לרש"י מאי אילמי' דר"א בן חדאי מרבנן דר"מ דרבנן דר"מ נמי האמרי בפת אין ביין לא וכדארש"י תריץ דרבנן לא מכרעא אימא בתרתי פליגי דרבנן סברי אפי' ביין בחדא סגי ור"ע סבר אפי' בפת בעינן תרתי ואי משום אפושי פלוגתא משוינן להו חדא כרבנן דמתני' דאמרי אפי' ביין בחדא סגי ור"מ בתרי חומרי אחמור אדרבנן ולא עבדינן הכי בעירובין להכי אמר הלכה כר"א בן תדאי דאחמיר בחדא ביין וכיון דאשכחן לר"א בן תדאי דאמר הכי אוקמינן לרבנן דר"מ כוותי' דלא מסתברא לאקולי אפי' ביין ואשתכח דר"מ בחדא אחמיר ועבדינן כוותי' מ"מ קשיא לרש"י ולהריטב"א לימא בתרי חומרי דחד תנא ותו כי משכחת לה תנא דאחמיר בחדא מאי הוי מ"מ ר"מ הא אחמיר בתרתי וכ"ת הא רבנן מודו לי' בחדא ממאי דרבנן כר"א בן תדאי אימא כרבנן דמתני' ס"ל הלכך אתחזיא לן כדאמר הרז"ה והריטב"א משמי' דהראב"ד אהא דרב גידל אמר רב דדיחויא הוא דקמדחי דלא תיקשי להך לישנא ולאו משום דס"ל הכי ע"כ. ואנן מוסיפין עלי' מדאמר רב הלכה כר"א בן תדאי מכלל דאוקים למתני' כרב יוסף ואי רב כהאי לישנא ס"ל מתני' מני לא ר"ע ולא רבנן אלא מאן דאוקים לדר"מ ורבנן בפת אבל ביין דכ"ע דבעינן תרתי קא מוקים למתני' כרבה ובעירוב במקום שיתוף מתני' לא קמיירי ורב דאוקים למתני' כרב יוסף כלישנא קמא ס"ל דבפת דכ"ע לא פליגי דבחדא סגיא כי פליגי ביין ורבנן דברייתא היינו רבנן דמתני' והיינו דאמר רב תרתי הלכתי דאי אשמעינן הלכה כר"א בן תדאי לא ידענא טעמי' כדאמרו רבנן דתוס' ואי אשמעינן הלכה כר"מ הוה אמינא אפי' בפת דר"מ אפי' בפת קאמר. קמ"ל הלכה כר"א בן תדאי ביין דוקא. והיינו דאמרינן דלא עבדינן כתרי חומרי בעירובין דלא אמרינן בפת פליגי ור"מ בתרתי אחמיר אדרבנן דמתניתין והלכה כר"מ בתרי חומרי אלא אמרינן ביין פליגי ור"מ בחדא הוא דאחמיר והלכתא כוותי' ורב יוסף טעמי' דרב קאמר