גאון יעקב עירובין רעג

מיבעיא הכא דאביי ורבא קיימי כוותי' ואבוה הראש דלא מייתי אלא מתני' ורב דאמר ובכלי אחד פרושי קמפרש למתני' הא דיין ויין אין צריך לערב ויין ושמן צריכין לערב משום דיין ויין בכלי אחד ומינה אי עריב יין ושמן בכלי אחד ה"נ דלא בעו עירובי ומתני' אורחא נקיט ואזיל מיהא לישנא דהריא"פ והרא"ש טפי משתמעא כהרמב"מ וכדאמרן והראב"ד נמי בהא כהרמב"מ ס"ל ולא משוינן לכולהי אמוראי פליגי אדרב יוסף ומסתברא כוותי' דהרמב"מ ואיבעיא לן בעה"ב עם שכניו ביין ושמן בחד מנא להרב בעל הטורים מהו. ע"כ לא אמרינן יין ושמן בשני כלים לא הא בכלי אחד שפיר דמי אלא בשכנים בהדי הדדי אבל בעה"ב עם שכניו שותף תנן ויין ושמן לרבנן דריב"נ דאמרי אינו חבור הא לא הוי שיתוף הלכך יין ויין אין הא יין ושמן לא והרב בעל הטורים ע"כ לא קאמר אצא לזה ביין ולזה בשמן דשכנים בהדי הדדי אע"ג דזה בא ביינו וזה בא בשמנו כי ערבינהו בחר מנא שפיר דמי אבל בעה"ב להאי בחד מינא ולהאי בחד מינא אין הא איהו נמי בתרי מיני לא או"ד ל"ש והא דתנן שותף בכלי תנן לזה ביין דכולהי משותפין בחד מנא אין צריכין לזה ביין בחד מנא ולזה בשמן הואיל ושכנים בהדי הדדי לא אשתתפי בחד מנא צריכין לערב אבל עירוב יין ושמן בחד מנא אפי' בעה"ב נמי דבחד מנא שותף מיקרי ואפי' תימא לרב יוסף. אפי' לריב"נ לא שנו אלא לשכנים אבל בעה"ב עם שכנו שותף ממש בעי כדמשמע לישנא דתוספתא כדאמרן כי אמרינן לרב יוסף דאמר דטעמא דר"ש משום חבור הא שותף דמנא לא הוי שיתוף אבל לרבה שיתוף דמנא הוי שיתוף ואפי' בעה"ב עם שכנו ותנא דתוספתא דקתני הי' ג' משום דר"ש בחצר שבין שני מבואות הוא דפליג הא ב' בב' כלים דכ"ע דלא והרב בעל בית יוסף דאמר הרמב"מ והרב בעל הטורים בהא קמיפלגי הרמב"מ סבר מדאוקי רב יוסף פלוגתי' בפלוגתא דרבנן וריב"נ ובטבול יום קי"ל כרבנן ה"נ הלכתא כרבנן ואע"ג דרבה קא מוקים לה בגוונא אחרינא הא פליג עלי' אביי והו"ל רבה חד לגבי רב יוסף ואביי והרב בעל הטורים סבר כיון דשני לי' רבה לאביי ליתא אלא רבה ורב יוסף והלכתא כרבה לגבי רב יוסף דלא תליא בפלוגתא דריב"נ ורבנן והלכתא כר"ש דמיקל בעירוב. והריא"פ והרא"ש נמי סמכו אהא דאמרי במי שהוציאוהו הלכה כדברי המיקל בעירוב ואפי' יחיד במקום רבים והכא נמי הלכה כר"ש קשיא האי הלכתא כר"ש למאן אי לרב יוסף הא הלכת' כרבנן דריב"נ ואי לרבה מי פליג ר"ש עלי' דרבנן ביין ושמן הא מודי ר"ש דשני מבואות אסירי משום דלהאי ביין ולהאי בשמן וכדאמרינן ואפי' לזה ביין ולזה בשמן ור"ש בחצר עם המבואות הוא דפליג דתרוי' ביין או בשמן נינהו וכי אית לך למימר דרבה פליג אדרב יוסף לכ"ע אית לך למימר אפי' לרבנן דס"ל אע"ג דלאו חבור הכא בחד מנא שרי והכא בשני כלים וכדאמרן והריא"פ והרא"ש נמי לאו משום דהלכת' כר"ש סתמי אלא כדאמרן והרמב"ם נמי לאו משום דהלכת' כרב יוסף דאביי קאי כוותי' קאמר דהא שני לי' רבה אלא משום דרבה נמי לא פליג עלי' בדרבנן כדאמרן:

ב ואפי' לזה ביין ולזה ביין ולא דמי להא דתניא אין משתתפין באוצר דהתם מסתפק ממנו ופליגי בברירה אי אמרינן הוברר דלאו היינו דמסתפק ולה"ר מנחם מיוני בעל התוס' הומ"ל בן תדאי כר"ש דאמר הנחה בחבית לשם עירוב בעינן ואע"ג דבתר הכי מזכי לשם שיתוף ולא מיבעי' הכא דאכתי לאו לשם שיתוף אלא דלא ניחא לי' לאוקמי' כר"ש:

בסומכין על שיתוף במקום עירוב קמיפלגי פירש"י רבנן סברי כיון דנשתתפו במבוי א"צ לערב חצרות זו עם זו כו' אם עירבו חצרות לעצמן דכ"ע דא"צ זו עם זו כדארש"י אהא דר"מ אלא דלא עירבו חצרות לעצמן הו"ל לרש"י למימר א"צ החצרות כ"א לערב עם הבתים ואפי' באין פתוחות זו לזו