גאון יעקב עירובין רעא

אע"ג דליכא הקפדה ודאי לא מהני ואפי' לר' בא דירושלמי דמוקים למתני' בשני כלים ויין ויין הואיל ואינו מקפיד על תערובתו ור"ש סבר יין ושמן נמי אינו מקפיד על תערובתו שראוי לשתותן אניגרון ואפי' לרב יוסף דאמר ביין ושמן בכלי אחד מחלוקת אי הוי חיבור לא שני אלא לשני שכנים הואיל ובעה"ב שותף ממש הוא מחברן אבל בעה"ב עם שכנו שותף ממש בעינן שיהו שותפין בדבר אחד תדע דתניא בתוספתא שנים ששותפין זה לזה בין ביין בין בשמן א"צ לערב הי' ג' זה שותף לזה ביין וזה שותף לזה בשמן צריכין לערב ר"ש אומר אחד יין ואחד שמן אין צריך לערב. מדקתני היו ג' מכלל דבשנים דכ"ע לא צריכא למימרי' דצריכין לערב דשותפין בעינן ובג' משום דאמצעי שותף לזה ולזה ומשתפן פליגי ואע"ג דאיכא למימר קתני ג' להודיעך כחן דרבנן מ"מ לישנא דהיו ג' משמע ג' דוקא דבשנים לכ"ע פשיטא צריכין לערב ורישא דקתני שנים ששותפין אפי' לר' בא מאי שותפין שותפין ממש ובכלי אחד והדר קתני והי' ג' זה שותף לזה ממש ביין וזה בשמן ובכלי אחד והשנים אינן משותפין והן בשני כלים לר' בא שהשמן בכלי אחד ויין בכלי אחר ולרב יוסף אפי' בכלי אחד יין ושמן אינו ראוי לערב הוי בה רבנן דתוס' הא כל האוכלן מצטרפין קסברי אביי כרב יוסף ואמר אימא ביין ויין דראוי לערב אפי' בשני כלים יין ושמן דאין ראוי לערב אפי' בחדא נמי לא משום דתרי מיני נינהו ולאו חבור כרבנן דריב"ב וקשיא כל האוכלין מצטרפין וכן אייתי הריטב"א הא דרבנן דתוס' אדרב יוסף. ואדאביי אמר תרין פירוקי דאביי בתרין מני אבל בחדא אפי' יין ושמן נמי ואיכא דאמרי דאביי ביין ושמן אפי' בחד מנא אסר:

בחצר שבין שני מבואות לישנא קמא דרש"י כרב ששת דהתם וכי אשתתפו ביין ויין ובכלי אחד ומונח אצל בעה"ב בחצר כולהי חדא הו"ל כדאמרינן התם בפלוגתא דר"ש ורבנן ולישנא בתרא דרש"י כרב יודא דהתם וה"נ דמנח בהאי מבוי ובהאי מבוי ואפי' יין נמי לא. והא דרבותינו בעלי התוס' משום דהכא במליא למנא ואייתר נמי לא:

אמר הרמב"ם ריש פ"ה מהלכות עירובין] והיא שיהא המין שהן שותפין בו מין אחד ובכלי אחד אבל אם הי' כו' ובעירובי חצרות ושתופי מבואות אמר כל האוכלין מצטרפין. ואמר הריטב"א שכן אמרו כל הגאונים שכל האוכלין מצטרפין אף לעירובי חצרות ושתופי מבואות. והכא דא"ר יוסף לרבנן דריב"נ אין מצטרפין אמר הריטב"א כרבנן דתוס' משום דהכא לאו לשם שיתוף נתנו והראב"ד אמר לא אמרו כל האוכלין מצטרפין אלא בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות ושתופי מבואות כי היכי דקפדינן אתרי מאני קפדינן אתרי מיני ואייתי הריטב"א מלתי'. והרב בעל הטורים אמר (סי' שס"ו) אפי' לזה ביין ולזה בשמן אם הוא בכלי אחד אין צריך לערב כשתימצי לומר לדברי הרמב"מ דכ"ע לרבנן דריב"נ דאמרי אינו חבור יין ושמן אפי' בכלי אחד צריך לערב ורבא דאמר אא"ב רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים שפיר מלתא דפסיקא נקיט דבשני כלים ודאי לא מהני ואפי' לריב"נ ויין ושמן סתמא בשני כלים וא"נ עריב ליין ושמן בכלי אחד לרבנן דריב"נ כמאן דיהבינהו בשני כלים דמי כיון דלאו חבור הוא מ"ל בחד מנא מה לי בתרי מאני. דהכא שותפין בעינן וליכא ולא אתא אלא לאפוקי יין ויין בשני כלום דאי אמרת רישא נמי בשני כלים מה לי יין ויין מה לי יין ושמן אבל אידי ואידי בכלי אחד שפיר אלא משום דפסיקא לי' טפי למיסר בשני כלום נקט סיפא בשני כלים וא"ל אביי אימא יין ויין אפי' בשני כלים הואיל ובעה"ב שיתף לכל חד ואינהו נמי ראוי לערב והכא דלא משום קפידא כדאמר הריטב"א כמליי' למנא ואייתר דמי ויין ושמן דאין