גאון יעקב עירובין רע

כר"מ ומתחילת שבת הוא דאסר עד שיערב או שיבטל קאמר ותני אוסר איידי דסיפא וכן להריטב"א משמי' דהראב"ד דאחד מן השוק מבן חצר שלא עירב קאמר עד שיערב או שיבטל מבע"י קאמר ואיידי דסיפא תנא אוסר והא דתנן בריש פירקין הדר עם הנכרי או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו כיון דבנכרי לא מהני לא עירוב ולא ביטול רשות עד שישכור הו"ל אוסר לגמרי ואפי' להרמב"מ וכדאמרינן התם אליבי' במי שאינו מודה בעירוב מהני ביטול רשות קתני אוסר משום נכרי:

כלך אצל יפות. תירגמא הריטב"א ה"נ כשביטל להם רשותו גלי דעתי' דניחא לי' בעירובן שעשו וכאלו עשאוהו בשליחותו דמי שלא יאסור עליהם ע"כ. והו"מ לאקשויי תינח עירבו לא עירבו מאי איכא למימר והתניא שנים שלא עירבו נותנין רשות לאחד שלא עירב אלא אקשי לי' ממת נכרי דלא מצי לעירוב' כלל וכדאמר הריטב"א פי' דהתם לא ערבו מבע"י כלל וחדא מיני' נקט:

אמר רב ובכלי אחד. לא מיבעיא בעל הבית עם כל אחד צריך כלי אחד דשותף קתני ובשני כלים לאו שותף הוא דכלי דידי' דידי' הוא ודשכני' דשכני' הוא. ומאי טעמא בשני כלים לא סמכינן עלי' במקום שיתוף דרשות מקום פתא היכא דאכל או מקום לינה הוא והכא לאו מקום פתא ולא מקום לינה וכי מנח התם יינו או שמנו או פתו מאי הוי. אלא היכא דמנח לי' לשם שיתוף עשאוהו רבנן כמאן דהוה התם מקום פתי'. אלא אפי' יין של שכן זה ושל שכן זה הכל בכלי אחד וכדאמר רש"י שכולן שותפותן בכלי אחד והיינו דאמר רבא סיפא בשני כלים בעה"ב עם זה בכלי אחד כדקתני לזה ביין ועם זה בכלי אחד כדקתני לזה בשמן ושכנים בשני כלים דיין ושמן שני כלים נינהו ואמר רש"י הכא דלאו לשם שיתוף אע"ג דמליוה למנא ואייתר נמי לא וכ"ת הא מנ"ל ותו א"ה היינו דאמר רבא דיקא נמי ממאי הא יין ושמן דמתניתן פלגי' מפלג מדעתי' וכ"ת יין ושמן כיון דלא חזי לעירוב כמליוה למנא ואייתר דמי אלא מעתה בנתנו לשם עירוב דקי"ל החולק את עירובו אינו עירוב ה"נ דבשני מינין אפי' חולק הוי עירוב והא ליכא למ"ד ואנן נמי לא אמרינן לב"ה אלא מליוה. למנא ואייתר אבל מדעת אפי' שני מינים נמי לא ולהראב"ד אפי' שני מינים בכלי אחד לא. לא ואביי נמי אמר דשני מינים גריעי תריץ כדאמר הריטב"א אליבא דאביי דשרי יין ויין בשני כלים אפי' בדלא אליי' למנא ואייתר שרי ואפי' לרב יודא דאמר החולק עירובו אינו עירוב התם כיון דלשם עירוב נתנוה וחלקוה מדעת נראין כמקפידין על עירובן וכו' אבל הכא שלא חלקוה מדעת דהא לא אשתתפו מעיקרא על דעת עירוב אע"פ שהוא בשני כלים אין כאן הקפדה ולא חיישינן וכן פירשו רבותי והשתא הכא חולק מדעת נמי כמליי' למנא ואייתר דמי. וכי קתני מתני' דהכא מפלג מדעתי' צריך לערב ה"ה מליי' למנא ואייתר בעי עירובי' וטעמא מאי משום דהכא לאו לשם שיתוף הוא כי לא אנחי' בחד מנא מאי עבוד. וכי משום דמנח יינו התם שיתוף הוי והיינו דרב והיינו דרבא:

אלא אי אמרת רישא בשני כלים פירשוה הריטב"א אי אמרת יין אפי' בשני כלים משום דאמצעי מחברן כאלו נשתתפו שלשתן ביחד כו' אפי' יין ושמן נמי כו' ולא קאמר הריטב"א יין אפי' בשני כלים משום דהכא ליכא הקפדה כדאמר לאביי דאביי נמי לא קאמר אלא משום דבעה"ב משתפן ומשום דראוי לערב דבעה"ב עם כ"א מודי אביי דאפי' ביין ויין כלי אחד אין תרי לא ואע"ג דהוי כמליא למנא ואייתר דשותף תנן. וטעמא דאמרן דלאו מקום פתא ולאו מקום לינה הוא. ורבא דלא אסיק הא דראוי לערב ואי לא אמרת בי' נמי משום דאמצעי מחברן.