גאון יעקב עירובין רסז

לא עירב הגר עמהם אינו אוסר כיון שמת ואין לו יורשין הו"ל כשמת כמבטל רשותו לבני החצר אלמא בדליכא יורש לא אמרינן כל שנאסר נאסר ותו דאי אפי' בדליכא יורש אמרינן כל שנאסר נאסר אפי' ביטול דיורש לא תיהני וכי איכא למימר כרעי' דמורישי' הוא היכא דאסר איהו עלי' אבל הכא הא איהו לא קאסר משום דליתי' הכא כר"ש ובני חצר דאסירי לאו משום לתא דידי' אלא משום דמורישי' אסר עלי' למקצת שבת והשתא אע"ג דאסתלק איסורי' כיון שנאסרו במקצת נאסרו בכולה. ואי כשמואל האמר מערבין ואין אוסרין אין מבטלין. ואפי' לר' יוחנן ע"כ לא קאמר אלא מערבין ואין אוסרין אבל אין מערבין ואין אוסרין מודי כדפירש רש"י בהא דבעא מיני' רב חסדא מרב ששת בשני בתים בשני צידי רה"ר. והאי יורש אין מערב ואין אוסר הוא. ותו אימר דשמעת לי' לר' יוחנן אלא מחצר לחצר דאסר מחצר לחצר קמבטל למישרי' ואע"ג דלאו עיקר תשמישתי' בחצר דחברי' וכן בחורבה וכדאמרן התם. אבל הכא דלא אסר כלל מי שמעת לי' ומדקא מבטל האי יורש מכלל דאיהו קא מסייע לאיסורא מיהא הא לא קשיא אימא הואיל וכרעי' דמורישי' הוא אע"ג דלא אסר כלל מצי מבטל משום דמורישי' הו"מ מבטל מ"מ דגר קשיא אלא לאו בליכא יורש מודו ומדרבותי' דהריטב"א נמי שמעינן הכי דהריטב"א אמר משמי' כהרשב"א כדאמרן ואמר נמי משמי' כהראב"ד דרבא אליבא דשמואל ורב המנונ' קמיבעיא לי' ואי אפי' בדליכ' יורש אמר לר' יוחנן נמי תיבעי לך דאי לאו כרעי' דאבוה הא מודי ר' יוחנן כדאמרן והאי מתנית' דא' שלא עירב מוקמינן לה בבקעה כרש"י דליכא יורש ואע"ג דהריטב"א קאמר אהא מתנית' דרש"י אליבא דר"מ קאמר ואנן דקי"ל כר"ש דליתי' לא אסר לא צריכנ' להא דרש"י השתא דאמר הריטב"א להאי ומסתבר' הדר בי' מההיא ואוקים למתנית' כרש"י ואי קשיא א"ה הא דאמרינן לרבה איידי דתנא רישא תנא נמי סיפא לוקמא סיפא נמי דהוה ומית ורישא בבקעה דליכא בעלים כלל סיפא בעיר דאיכא בעלים וליתניהו הכא וקמ"ל אע"ג דליתניהו ולא אסרי כר"ש אמרינן כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכולה תריץ אי הא אתא לאשמעינן פרושי הוה קמפרש לה. והרב בעל הטורים אמר הלך לשבות מבע"י אצל בתו ובמת א' מבני החצר משחשיכה והניח רשותו לאחד מן השוק אמר אם לא בא לדור בשבת אינו אוסר אלמא קסבר שאני מת מהלך לשבות במת ס"ל כאבוה דלא אמרינן כל שנאסר נאסר אבל בהלך לשבות אם הלך בשבת לא פקעא רשותי' מיני'. וכדאמר הריטב"א לא נעקרה דירתו מכאן במה שהלך במקצת היום הנשאר לשבות אצל בתו כיון שקנה בו שביתה לאחר שקדש היום:

משחשיכה אינו אוסר פירש רש"י שהרי הותר למקצת שבת ואפי' הי' בחצר א' ששכח ולא עירב שאוסר עד שיבטל וזה הניח רשותו לא' מן השוק קודם שביטל זה ועדיין לא הותרה החצר למקצת שבת הותרה מיקרי דאי לא תימא הכי ביטול בשבת מאי מהני הא נאסר למקצת שבת ועוד עירוב בשבת מי איכא ובשעת קני' אכתי לא הוי עירוב דהאי הא אסר עלי' אלא לאו בשעת קני' נמי עירוב הוה והאי הוא דאסר עלי' ועומד לבטל וכי בטלו בשבת כמאן דבטיל בה"ט דמי ה"נ הותרה מיקרי ועוד האי חד מן השוק רשותי' דבן חצר קא ירית ולבן חצר רשות מעורבת הו"ל ורשות מעורבת קא ירית:

ת"ש ישראל וגר כו' פירשו רבנן דתוס' קסבר רבא דמכח הגר חשיב כו' ולא ידענא הכא דמת הגר מבע"י מאי כרעי' דאבוה איכא אבוה הא מית מבע"י ולאו בר עירוב וביטול הוה ואי משום דישראל הו"מ לאחזוקי מבע"י ולערב לדבי שמואל נמי קשיא ודרב נחמן מאי עבדא הכא: