גאון יעקב עירובין רסה

אין מבטלין וארב חסדא וארב ששת:

ואנן כוותי' דרש"י מסתבר' לן והכי קא קשיא לי' מכדי כולהי מבטלי רשות נינהו דשני בתים אי דחד הואי הא שרי דמחיצה הנעשה בשבת שמה מחיצה אלא בתרי ולענין ביטול רשות כדפריש רש"י ומת נכרי בשבת נמי לענין ביטול קאמר דאין מבטלין מאי חוץ ממבטל רשות אלא לאו ה"ק כל שנאסר למקצת שבת דלית בי' לא שריות' דעירוב ולא שריות' דביטול רשות נאסר לכל השבת ולא מהני בי' תו ביטול רשות חוץ ממבטל רשות שנאסר משום שלא ביטל שהי' יכול לערב או לבטל מתחילת שבת ואע"ג דכל כמה דלא בטיל נאסר למקצת כי הדר ובטיל שרי איהו דהוה מצי לערובי ובטילי אין יורש דלא הו"מ לערובי ובטולי מאתמול לא דבכלל כל שנאסר למקצת שבת הוא דאיהו נמי הא לית בי' עד דירית לא שריותא דעירוב ולא דביטול רשות ואפי' למ"ד מת נכרי מבטלין יורש לשני בתים בצידי רה"ר דמי כדפרישו בתוס' ואי משום כרעא דאבוה הול"ל חוץ ממבטל רשות דהו"מ מאתמול ולא חסר אלא ביטול ויורש אע"ג דלבתים דמי שרי משום כרעא דאבוה ופריך אימא חוץ מתורת ביטול רשות ויורש נמי אע"ג דלא מצי לערובי מאתמול תורת ביטול מאבוה אית בי' ולר"ח דאמר אדבי שמואל קמותיב דיורש נמי בכלל מבטל רשות הוא קשיא אי לא אמרינן כרעא דאבוה במאי הוה טפי בכלל מבטל רשות ממת נכרי אדרבה התם הא מצי מאתמול אלא אריא דנכרי הוא דרביע עלי' אבל יורש הא לא מצי כלל מאתמול וכבתים בצידי ר"ה דמי:

אחד מבני חצר כו'. בתוס' ולא משום שלא יוכל לערב כו' דאי הכי הוא דאי הואיל ולא דייר הכא לא מצי מערב בטולי נמי לא מצי מבטל ואפי' לר' יוחנן עד כאן לא קאמר אלא בב' חצרות ופתח ביניהן דמערבין אהדדי א"נ בנכרי דאי הוה אגירי מיני' מאתמול כי השתא הוה מצי מערבי אבל הכא דמאתמול כי השתא הוא ולא מצי מערב כלל ודאי דלא מצי מבטל וכיון דאיהו לא מצי מבטל יורש היכי מצי מבטל מידי איריא אלא משום כרעא דאבוה ואבוה נמי הא לא הוה מצי מבטל:

אחד מבני החצר שמת כו' לרבותינו בעלי התוספות והרא"ש אהא דבעי רבא יורש מהו שיבטל אחד מבני החצר שלא עירב ומת משחשיכה והניח רשותו לאחד מן השוק לדידן דסביר' לן כר"ש דאמר אפי' הלך לשבות באותו העיר אינו אוסר אם לא בא אחד מן השוק בשבת לדור באותו בית אינו אוסר ואפי' למ"ד מת נכרי בשבת אוסר התם לאו נכרי הוא דאסיר אלא אינהו הוא דלא מצי מבטלי בשבת דביטול במקום עירוב תקינו רבנן והנך אי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערבי ואפי' עירבו עירובי' לאו עירוב במקום נכרי אבל במת ישראל לא אמרינן כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת דמת ישראל לא הוה נאסר למקצת שבת דישראל מצי לעירובי ולבטולי תדע דכי מבטל בשבת להנך דעירבו עירובי' עירוב ואפי' לב"ש אי לאו משום אקנויי רשות' הוה מבטל בשבת ולח אסר משום דנאסר למקצת שבת והיכא דמית אי אתי יורש אסיר דליכא שריות' איהו הא לא בטיל ויורש הא אתא ואסר ואפי' למ"ד היכא דאתא למידר בשבתא לא אסר בהלך לשבות וחזר בשבת. התם שבת הואיל והותרה הותרה הכא הא לא הותרה והרב בעל מ"א אמר משום דבדידי' לא אמרינן הסיח לבו אלא בהי' כאן והלך לו כו' ולא היא דהכא בדידי' נמי הסיח לבו הואיל וביד מורישו הוה אלא משום דלא הותרה ותדע דהא באחד מן השוק שמת משחשיכה קא מוקים לה בעל מ"א שהי' לו בית דירה וצריך לערב דאל"ה אמרינן הואיל והותרה הותרה. והא התם לא הי' כאן והלך לו. ובמת מבע"י הוא דאמרינן הואיל וראוי להחזיק מבע"י