גאון יעקב עירובין רסד

דקתני אבל אין אחד שעירב נותן לא' שלא עירב בדאיתי' לפליג וליתני בדידי' בד"א שנותן לא' שעירב דהוה ומית אבל בדאיתי' אינו נותן לא' שעירב א"נ להאי גיסא בד"א שאינו נותן א' שעירב דאיתי' אבל בדליתי' א' שעירב נותן לא' שלא עירב. דהא ל"ש אחד שלא עירב לא' שעירב ול"ש א' שעירב לא' שלא עירב בדאיתי' אינו נותן ובדהוה ומית נותן. ותו ליתני רישא א' שעירב נותן לא' שלא עירב בדהוה ומית ותרתי שמעת מינה דלא גזור ודלא קנסינן ללא עירב ובעינן מימר הא דא' שלא עירב נותן לא' שעירב בדהוה ומית איצטריך לי' סד"א לגזור זימנין דאיתי' ולא בטיל אלא לחד דטעי בדאביי דאמר א"ל לבטל לכ"א וא' אבל הא דא' שעירב וחברי' הוה ומית לא איצטריך לי' למיתני' דנותן רשותו לא' שלא עירב פשיטא הא התם ליכא למיגזר זימנין דאיתי' וחד הוא דמבטל דבהא לא אתי למישרי דאיכא חברי' דאסיר וכדאמרינן דאיסורא בדאיתי' פשיטא ולא תנא לי' אלא איידי דרישא וקתני רישא דרישא א' שלא עירב כו' דאפי' בכה"ג לא גזור ולא מיבעי' א' שעירב דלא גזור והדר קתני דלא קנסינן למאן דלא עירב בשנים כיון דהא דלא גזור ממילא שמעינן לה ניחא לי' למיתני בשנים ולא בבבא דהוה ומית ותו איידי דבעי למיתנא שנים שלא עירבו והא דלא קתני סיפא בדאיתא דא' שלא עירב אינו נותן לא' שעירב הא קתני לה סיפא דרישא שנים שלא ערבו נותנין לשנים שערבו לשנים אין לא' לא וניחא לי' למיתנ' האי בבא איידי דריש' הואיל ואכתי לא תנא לי' להאי בבא אע"ג דהא נמי מדקתני רישא שנים שעירבו ממילא שמעת לי' הא א' שעירב לא:

לאביי תנא סיפא פירש"י דלא איצטריך כו' ולא דמי למערב דא' מערב בשביל כולן התם זכות הוא להן ודמיא להא דתנן מערבין עירובי חצרות בין לדעתו בין שלא מדעתו הכא לא זכות היא לו דמבטל הא אסור:

והרמב"ם דמפליג נמי בין א' שלא עירב דנותן לא' שעירב ובין אחד שעירב דאין נותן ולא פריש בה מידי וצריך תירוץ:

ב':

בפרש"י ה"ג כגון כו' משום דאיכא דמתני איפכא כגון מבוי שנטלה כו' זה הכלל לאיתויי עירב דרך הפתח כו' כדאמר הריטב"א והנך דמתני איפכא ס"ל הלכה כמ"ד דיורין גורמין בשלהי פ"ק ודיורין חמירי ואע"ג דבריית' דלא כוותי' משום דבריית' דלא כר' יודא ולא כר' יוסי דכולהי מודי בדיורין ול"פ אלא במחיצות א"נ בריית' כר' יודא ור"י ס'. ל"ש דיורין ל"ש מחיצות שבת קא גרמא ור' יוסי ס' ל"ש מחיצות ל"ש דיורין אינהו קא גרמי. והא דקאמר התם אנא דאמרי אפי' לר' יודא למימר דממתני' ליכא למישמע מינה ומ"מ מבריית' שמעינן לה ואיהו דאמר כר' יוסי א"נ כמ"ד שבת גורמת ומודי דדיורין חמירי ומ"מ ר' יודא דאית לי' שבת גורמת בדיורין נמי ס"ל וס"ל כר' יודא וכדאמרן:

לאתויי מת נכרי בשבת פליגי בה רש"י ורבנן דתוספות רש"י מוקים לה באתא מאתמול ורבנן מיקמי לה באתא בשבתא ואזדו לטעמי' דשלהי שמעת' דשוכרין בשבת והריטב"א ס"ל כרש"י ואף הראב"ד ע"כ ס"ל הכי וכבר פרישנא לה התם:

וקתני חוץ ממבטל רשות קמו רבנן בשיטתי' דר"ח וכן אמר הריטב"א ופריש טעמא דרש"י ודר"ח ודרבנן דתוס' ודחי להא דתרגמי רבנן דתוס' אליבא דר"ח ואנן מוסיפינן עלי' הא ע"כ לא קמיבעי' לי' לרבא אלא יורש אבל מת נכרי א"נ לא מת ואגורי מיני' בשבת' אי כשמואל דאין מבטלין וכהראב"ד דאמר אליבא דשמואל קמיבעי' לי' או אליבא דכ"ע קמיבעי' לי' וכדפרישו בתוס' והדר וקמותיב אמת נכרי או אשני בתים בצידי רה"ר אשמואל דאמר אוסרין ואין מערבין