גאון יעקב עירובין רסג

ולא אתי בשבתא אכתי לא חיילא רשותי' למיסר והו"מ למימר לרבה הא קמ"ל דאפי' ר"מ מודי ביורש דליתי' דלא אסר אלא משום דמתניתא לא פריש ואיכא למימר בבקעה ובשאר גווני דליכא יורש להכי אמר קמ"ל דלא גזור זימנין דאיתי' א"נ אי לרבה קמ"ל דר"מ מודי תיקשי ליפלוג וליתני בדידי' כדבעינא למימר אלא קמ"ל רבותא לרבנן דר"מ וניחא כדבעינא למימר קמן ולא דמי לבית התבן דלתבן מיהא קא משתמש אבל האי יורש אפי' לתבן אכתי לא משתמש ולכאורה הוה אמרינן הא דאמרת צריך לבטל לכל אחד ואחד ואמר רש"י בשלהי עושין פסין משום דכי מבטל לאחד אע"ג דאיהו עריב בהדי חברי' אהאי חולקא לא עריב מידי דהוה אאחד מן השוק שמת והניח רשותו לא' מבני החצר משחשיכה אוסר לא אמרן אלא למיסר למאן דלא בטיל לי' דצריך לבטל לכל אחד ואחד למימרינהו לכולהי דאי בטיל לחד מיני' אידך דלא בטיל לי' אסור וכן באחד מן השוק שמת למיסר לאינך בני חצר וכדקתני משחשיכה אוסר ולא אסורין אבל מי שהניח לו רשותו א"נ מאן דבטיל לי' שרי דחברי' במאי ליסר עלי' אי בחולקא דחברי' הא עירב בהדי' ואי בחולקא דאתוסף לי' השתא לדידי' אתוסף ודידי' אדידי' מי קא אסרי ובדהוה ומית מבטל להאי דאיתי' ושרי לי' ויורש דאינך הא ליתי' ולא צריכנא לפירוקי' דרש"י ורבנן דתוס' כי מעיינת בה רש"י לטעמי' דאמר בשלהי עושין פסין כי לא בטיל לכל חד וחד כולן אסורין ומסתברא כוותי' כדאמרינן במקפיד על עירובי' דאינו עירוב מה שמו עירוב שמו ה"נ כולהי מתערבי בהדי הדדי בעינן והכא דאינהו בחולקא דידי' דאתוסף לי' לא מתערבי ואסירי איהו נמי בדידהו לא מתערב ואסיר דבטל העירוב וכי היכי דעד האידנא הוה אסר עלי' האיך דלא עירב ואסירי כולהי האידנא נמי אסר עלי' האי דקבל רשותי' וכולהי אסרי אהדדי ומדהאי דאוקמינן דהוה ומית גופי' איכא למשמע להא דרש"י מדאוקמת לרבה דקמ"ל דלא גזור זימנין דאיתי' אא"ב היכא דאיתי' הרוי' אסירי היינו דאצטרך לי' למיתנא סד"א לגזור אי שרית להאי דבטיל לי' בדמית חברי' אתי למשרי' נמי בדאיתי' לחברי' מימר אמרי כי בטיל לחד מיני' סגי אלא אי אמרת בדאיתי' לחברי' נמי איהו מישרא שרי וחברי' דלא בטיל לי' הוא דאסר מאי איכא למיגזר ליתי' לחברי' משום זימנין דאיתי' ונישרי לי' אטו הכא מי שרינן לי' דאמרת התם נמי נישרי הכא הא מית אלא לאו בדאיתי' לחברי' איהו נמי אסיר וקשיא גבי יורש ליסר עלי':

האי שמעתא קשיא לן בשלמא לאביי קתני אחד שלא עירב נותן רשותו לא' שעירב ואע"ג דאיתי' לחברי' דא"צ לבטל לכל אחד ואחד אבל אחד שעירב אינו נותן לאחד שלא עירב דהא איכא חברי' דלא בטיל דאסיר עלי' אלא שנים שעירבו תרוי' הוא דמצי לבטולי לאחד שלא עירב אלא לרבה מ"ש רישא דקתני א' שלא עירב נותן לא' שעירב בדהוה ובית ומ"ש סיפא דידי' דקתני שנים שעירבו נותנין לא' שלא עירב ליתני נמי א' שעירב לא' שלא עירב ובדהוה ומית ותו סיפא **(אלא לאו משום דאהאי חולקא לא עירב אסר ה"נ הא אהאי חולקא לא עירב וכן אמר רש"י בשלהי עושין פסין הלא טעמא דכי בטיל לא' דעתי' אכולהי דעירבו בהדי' וכדאמר רש"י התם. וסבר אביי בהא אפי' רבנן מודי וכדפרישן בשלהי עושין פסין ואבע"א סבר אביי שאני א' מן השוק דבעידנא דעריב האי בן חצר לא הו"ל זכותא בהאי חולקא דאכתי דבן שוק הואי. אבל הכא מדביטלו רשות מישרא קא שרי לעירובי' דבהש"מ אלמא כמאן דבטיל בהש"מ דמי ה"נ כמאן דעריב אהאי חולקא דמי.)**