גאון יעקב עירובין רסא

לחצר לפי שנעשה הוא כאורח אצלם ואפי' בביתו ע"כ קאמר לו דומיא דלהם וביתו דומיא דבתיהן. הכל מותר ואפי' מקמי דאחזיק ומשום דנעשה כאורח וכן מדסמ"ג וסמ"ק דאייתי בב"י דאמרי כל הבתים מותרין לו ולהם לו דומיא דלהם וכל הבתים שוין ואי איתא הו"ל לרבנן לאפלוגי בין ביתו לבתיהן ובין לו ובין להם דבתיהן בכל מקום מותרין וביתי לו לאחר שהחזיקו ולהם אפי' קודם שהחזיקו וכדקא מפליג ר"א וקתני ביתו אסור לו וכי ר"א אצטריך לי' לאשמעינן איסורא דקודם שהחזיקו ואינהו איסורא פשיטא להו והתירא דאחר שהחזיקו איצטריך להו איפכא מדר"א וכן הרא"ש משמי' דהר"מ קפסיק ואמר ואי בטיל רשות ביתו מודו רבנן דביתו מותר לו ולהם ולא קמפליג בי' מידי. ובש"ע סתם ואמר מותרין בין הוא בין הם בין מביתו כו' ולא פריש בהחזיקו כדקא פריש בב"י. ובירושלמי דשלהי עושין פסין אמרו על דעתי' דר"א יעשה כאכסניא ויהא מותר ר' חייא ב"ר אדא בשם רשב"ל קנס קנסו ר"א. והשתא לר"א נמי לאו משום חוזר מביטולו אסור דמתני' דמי שביטל וחזר והוציא באיסורא קא מפיק והכא בהתירא קא מפיק כאכסניא אדרבה בהאי דקמפיק גלי לן דביטל רשות ביתו ומפיק כאכסניא דאי רשות ביתו דידי' הוה אסור מיני' לחצר. אלא קנס קנסו הואיל לא עירב. ואפי' לאחר שהחזיקו אסור. והשתא לרבנן נמי ביטל בפירוש רשות ביתו אסור ואפי' לאחר שהחזיקו. וקשיא לכולהי רבנן דשרי וצריכנא מימר ר"א קניס הא רבנן לא קנסו וכדאשתמע לישנא דירושלמי והשתא דאמרת הכי לא שאני לן בין קודם שהחזיקו לאחר שהחזיקו דלר"א מ"מ אסור ולרבנן היכא דגלי מ"מ מותר ואיכא למימר מדאתמר התם ר' שמי בעי דבר מדבריהן קונסין לו בשוגג כר' ליעזר. אדחי הא דרשב"ל וטעמא דר"א משום חוזר מביטולו. מיהא לא מסתברא למידחי לתי' דרשב"ל משום קושיא:

ביתו אסור כו' כיון שלא ביטל רשות ביתו הרי מוציא מרשות שלו לחצר שלהן וכן פירש"י ודה"ר יונתן לא אתבררא לן למאי אצטריך:

ושלהם מותרין לו ולהם. הא דירושלמי דאייתוה בתוספות אוקמוה בנכרי דוקא:

והן אסורין אפי' מביתו לחצר דחמשה לגבי חד לא הוו אורחין כדאמרינן בשמעתין ואם הוציאו אפי' מביתו לחצר אוסרין עליו כיון דלא הוו אורחין הא משקל מקלי רשותי' כדאמר רש"י והדרי' מביטולי'. והוא שלא קדם והחזיק בחצר אבל קדם והחזיק בחצר אפי' הוציאו מבתיהן לחצר אין אוסרין דלגבי בית שלו שלא ביטלו מה לי יחיד ומה לי רבים יחיד נמי לא הוה אורח בביתו שלא ביטלו וכי היכי דביחיד נתן רשותו והוציא וקדמו והחזיקו אינו אוסר רבים נמי אי קדם והחזיק לא אסרי ואע"ג דלא אסרי עלי' אינהו מיהא אסירי לאפוקי אפי' מביתי' כיון דלא הוו אורחין בתורת רשותי' קא מפקי וכדתנן והן אסורין מ"מ:

גמ':

דהוי אורח לגבי' אמר ה"ר יונתן כיון שאין משתמש כדרך תשמישו הראשון שהיה דרכו להוציא מביתו לחצר ולדידי' מביתי' אסור לו ואפי' ביטל רשות ביתו ואפי' לאחר שהחזיקו דהא מפיק כי אורחי' ולא מחזי כאורח והו"ל כרבים ופליגא דכולהי רבוותאי. מיהא כולה מילתי' דה"ר יונתן בהאי שמעתא לא אתבררא מאי קאמר ורש"י דאמר כיון דמביתי' לא מפיק בלא ביטל רשות ביתו דכי מפיק מביתי' הו"ל חוזר מביטולו:

חד לגבי חמשה כו' איכא למימר חד לגבי חמשה דוקא הא חד לגבי חד א"נ רבים לגבי רבים לא הוו אורחין ואיכא למימר חמשה לגבי חד דוקא