גאון יעקב עירובין כו

בעשר ומסתברא נמי אי איכא עומד מרובה בפתחו מהני דהו"ל כולי' מבוי כסתום:

ותו דלא מסתברא דמצידו חמור ממפולש ובמפולש עומד מרובה בזו ובזו שרי כדבעינא למימר בשילהי שמעתא דמבוי שכלה לרחבה למ"ד כחנניה דמפולש בעי דלתות פרצה דציד' נמי בעי דלתו' ולא סגי בצורת הפתח כדבעינא למימר קמן בעובדא דנהרדעא:

במבוי עקו' דסייעו בתו' לרש"י מדקאמ' אילימא ביות' מעש' בהא לימ' שמואל הא לרב ניחא הא ליתא בספרי דכולהי קמאי דשקלי וטרו בהא מילת' משום דלר"י נמי תורתו כמפולש ועביד צוה"פ בחדא פתחא לרה"ר ולחי או קורה באידך פתחא לרה"ר מ"מ ר"נ בר יצחק ארוחב דעקמומית קאמר אי לימא דרחב בעקמימות יותר מעשר ופתחי' דלרה"ר לא רחב אלא עד עשר ואשכחן להריטב"א דסייע לי' להר"י מהא בשלמ' לר"י היינו דקאמר בהא לימא שמואל הא לרב ניחא הואיל ופתחו דלרה"ר עשר הוא דרויח ובי' הא עביד צוה"פ ובעקמימות הוא דרחב יותר מעשר אלא לרש"י דאמר צוה"פ בעקמומית הוא דעביד ביותר מעשר לרב מי ניחא ומשני בהא מודי רב:

לרבי' דרש"י דאמר לשמואל נמי בעי לחי בעקמומיתו שמואל נמי פירצתו בד' ס"ל דאי לאו הכי מי גרע נפרץ למבוי מנפרץ לרה"ר בהדיא דלא בעי מידי אלא דמיית מרב דאמר בהדיא כמפולש וכה"ג אמר הריטב"א וה"ה דמצי לאתויי מדשמואל דאמר תורתו כסתום לפי' הזקן שמצריך בו לחי אלא דניחא לי' לאתויי מדרב כיון דרב חנין משמי' דרב הוא דקאמר לה:

רבותינו בעלי התוס' והרא"ש וברי' קמו בשיטתי' דרש"י מהא דמבוי העשוי כנדל ואמרו במבוי עקום עושה צוה"פ בעקמימותו ולחי או קורה מיכן ומיכן וכן אמר הרב יהונתן וכן אמר הר' מרדכי משמי' דהר"מ והוסיף דאי בעי עביד צוה"פ מיכן ומיכן ולחי או קורה בעקמומיתו ואפי' יש בעקמומיתו יותר מיו"ד מהני לחי כיון דתקון לחי אינו אלא כדי שיראוהו וכו' והרב בעל ב"י אמר דהר"מ כהר"י ולא ידענא מאי קאמר:

והרשב"א והריטב"א דאמרי תרווייהו כהר"י ועושה צוה"פ מיכן לרה"ר ולחי או קורה מיכן לרה"ר ובעקמומיתו אין צריך כלום ומבוי עקום כמין ח' אין צריך צוה"פ כלל כהריב"א אלא לחי או קורה מיכן ומיכן. ועובדא דנהרדעא אי מתנינן דלת בעקום כמין גאם. ואי מתנינן דלתות בגוונא דפירשו בה בתוס' קמיירי והר"י קארו דתהי בה לא ידענא וטעמא דמילתא כבר פירשה הריטב"א דבעקום כמין ח' כיון דלחד רה"ר היא לא מעקמי בה רבים כדבעינ' למימר קמן תו אמרינן אנן לסייע' להריב"א דאי כמין ח' נמי תורתו כמפולש לר"נ ב"י דתלי טעמ' דמבוי עקו' משו' דפירצ' מבוי בד' הא אמרי רבנן דתו' דמודי ר' הונא בראשו דבעש' כרב יהוד' דמבוי ט"ו אמה וכי פליג במצדו משו' דממעט בהילוכ' חיישינן דילמ' שבקי השת' מבוי תחתונ' הא תרי פירצת' בראש דידה ובצד א' נינהו ואפי' לרה"ר להדי' כסתום הוא ולא מיבעיא למבואות ואינך תרין מבואי נמי כסתומין נינהו אלא דנהרדעאי לאו בכמין ח' וכן אמר הרמב"ם היאך מתירין מבוי מפולש עושה לו צוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן ומבוי עקום תורתו כמפורש. אלמא כהר"י ס"ל דבמבוי עקום נמי צוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן והכי מסתברא וכן אמרו בירוש' ר"י אמר עושה צוה"פ מכאן ולחי או קורה מיכן כדמיית לי' הרא"ש ואי דחיק לאוקמי' דירושלמי כרש"י ותו אתמר בירושלמי חמשה מבואות פתוחין למבוי אין צריך קורה ואי כרש"י אמאי אין צריך קורה וכ"ת התם בסתום לצד רה"ר מ"ל מפולש דלא סגי בצוה"פ לצד ר"ה וצריך לעשותו בעקמימות ומ"ל סתום לצד רה"ר ליבעי לחי או קורה בעקמימות מכדי במפולש טעמא מאי אחמר בי' רבנן ממפולש מב' רוחותיו לרה"ר לאו כדאמר רבנן דתוס' והרא"ש והר"ם והריטב"א כדי שיראו בני מבוי זו ובני מבוי זו לצוה"פ סתום לצד רה"ר נמי ליבעי שיראו לקורה. ותו דאי עביד התם צוה"פ מיכן וצוה"פ