גאון יעקב עירובין רנט

הרז"ה והר"מ דאמרי תרוי' הלכה צדוקי כנכרי והריא"פ והרמב"ם והרשב"א והריטב"א והרא"ש אמרי צדוקי אינו כנכרי ואמרינן אנן לסיוע להו מדא"ר יודא נשיאה כגון זה מבטל רשות לר"י מכלל דר"י נשיאה כלישנא בתרא דר"מ ור"י במחלל שבת בפרהסיא פליגי דאי כלישנא קמא האי מבטל רשות לר"י הי ר"י והי בר פלוגתי' אי לימא ר"י ור"מ דמתניתין אימור דשמעת להו דפליגי בצדוקי ובצדוקי רבנן דר"ג נמי ס"ל כנכרי ור"מ נמי ע"כ לא פליגי אלא דצדוקי לאי כמחלל שבתו בפרהסיא וכדאמרי' ללישנא בתרא לר"י אבל במחלל שבתו בפרהסיא מודי דלא מבטל ואלא ר"י דעד שלא נתן רשותו הוציא וכרש"י הא דרש"י אידחיא דרישא בפרהסיא סיפא בצינעא ועוד כי קושי' דרבנן דתוספות אלא לאו כלישנא בתרא ס"ל וכיון דאיכא ר"י נשיאה דס"ל הכי וליכא מאן דפליג עלי' הלכתא כוותי' והרמב"ם דפריש למתניתין עד שלא יצא היום דצדוקי כנכרי כלישנא קמא ובספרא דהלכותי' קבע הלכה צדוקי אינו כנכרי אע"ג דת"ק דר"ג ור"י אליבא דר"ג קסברי כנכרי קסבר הרמב"ם הלכה כדברי המיקל בעירוב ואע"ג דס"ל דישראל אינו משכיר ואי צדוקי אינו כנכרי ביטול מהניא בי' ולא שכירות מ"מ ביטול קילא משכירות וכדברי המיקל הוא ואנן הא מסייעינן להו לרבנן דאמרי אינו כנכרי ולאו מטעמי' דהרמב"ם א"נ כי קבע להלכותי' הדר בי' ממאי דפריש למתני' וקסבר הלכתא כלישנא בתרא וכדאמרן וזימנין טובא אשכחן לי' דהדר מהא דפריש למתניתין ועוד ללישנא קמא נמי אימא אידי ואידי במומר לחלל שבתו בפרהסיא מוקים לה וקסבר סתם צדוקי במחלל שבתו בפרהסיא קמיירי ולאו כולהי צדוקי מסתפו מפרושין ור"י נשיאה אפי' ללישנא קמא קאמר דר"מ ור"י דפליגי בצדוקי משום דמחלל שבתו בפרהסיא דר"מ סבר מחלל שבתו בפרהסיא נמי מבטל רשותו ור"י סבר אינו מבטל ורבנן דר"ג נמי בהאי צדוקי קאמר כנכרי אבל צדוקי משמר שבתו בשוק דכ"ע אינו כנכרי ולישנא בתרא אוקים למתני' בצדוקי מחלל בצינעא ורבנן דר"ג בהאי נמי כנכרי ס"ל ור"מ ור"י ס"ל אינו כנכרי וקמיפלגי בחזקה והשתא לכולהי לישנא צדוקי המשמר שבתו בשוק אינו כנכרי כר"ג דפליגי ר"מ ור"י אליבי' ומעשה רב. ובמחלל בפרהסיא הא קי"ל אפילו ישראל נמיאינו מבטל:

ובירושלמי דריש פירקין ר' אחא ר' חיננא בשם כהנא אין הלכה כר' יודא דלא כן מה אנן אמרין ר"י וחכמים תהא הלכה כר"י אלא בגין דמר ר' יעקב ב"ר אידי בשם ר"י בן לוי הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהלכות עירובין וכו':

שמע מינה מהא דירושלמי דר' יודא מיקל הוא וקא מיתוקמא מתניתין כדאמרן אנן דר"מ סבר חזקה מעליא בעינן שיוציאו למבוי ור"י סבר חזקה כל דהו מהניא אפילו שאר צרכין ואין הלכה כר"י ובעינן חזקה מעליא ואימא הרמב"מ נמי הדר ממאי דפריש למתני' וקא מוקים למתניתין הכי והלכה כר' מאיר דשנאו רבי בלשון חכמים וכדאמר כהנא והא דאמרו בירושלמי בתר הכי דר"מ מיקל לאו אמתניתין קיימי כדפרישן התם והיינו כלישנא בתרא דהכא דכאן בפרהסיא וכאן בצינעא ובצינעא דמבטל כישראל בחזרה מביטולו ר"י מיקל דאפי' בחזקה כל דהו לא מצי הדר וכדקא מיקל בחזרה בשוגג ולית הלכתא כוותי' משום דתנן לר"מ בלשון חכמים ובמחלל בפרהסיא אי מצי מבטל ר"י מחמיר ואמר ה"ה כנכרי והלכתא כותי' בהא דר"מ ור"י הלכה כר"י ולא עוד אלא אפילו ישראל אינו מבטל:

ב ישראל מומר משמר שבתו בשוק ואפילו מומר לכל התורה כולה אלא משמר שבתו בשוק מבטל ושאינו משמר שבתו בשוק אפילו אינו מומר אלא לחלל שבתו בפרהסיא אינו מבטל ומומר לע"א אמיר הרמב"ם אינו מבטל וחמיר ממומר לכל התורה כולה ובע"א לא שאני בין בפרהסיא לצינעא דהתם כי מודה בעכו"ם כנכרי הוא: