גאון יעקב עירובין רנח

ולא מיבעיא למ"ד הלכה כדברי המיקל בעירובין נמי אפינו במקום רבים והרמב"ם דאמר אם קדמו והחזיקו והוציאו לטעמי' דפריש למתניתין עד שלא יצא היום ולר"י אליבא דר"ג צדוקי כנכרי ולא פליגי בחזקה ודכ"ע חזקה מעליא בעינן:

במזיד אינו יכול לבטל פירש"י קסבר ר"י מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות אלמא קסבר רש"י שכירות במומר מהני ומסתברא שוה פרוטה בעינן אימור דאמרינן בפחות משוה פרוטה בנכרי דנהרג על פחות משוה פרוטה אבל בישראל לא:

הא דרמו רבנן בעלי התוס' דר"מ אדר"מ מי אמר ר"מ מחלל שבת בפרהסיא יכול לבטל והאמר ר"מ צדוקי כנכרי משום דר"מ ס"ל חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה ולא מיבעיא חשוד לשבתות דחמירא דאיכא מ"ד כע"א דמי וכיון דחשוד לכל התורה כולה מ"ש מצדוקי:

להר"י דאמר בפעם אחת לא הוי מומר והכא היינו טעמא דר"י קסבר אפי' הוציא עד שלא ביטל אינו יכול לבטל דגלי דעתי' דלא מבטל בלבי' ואפילו הוציא בצינע' נמי ואע"ג דר"מ ור"י הלכה כר"י מ"מ לא חזינן לרבנן קשישאי דלימרו הכי דהוציא עד שלא ביטל אוסר ואימא משום דהלכה כדברי המיקל בעירובין והא דא"ר יודא נשיאה כגון זה מבטל רשות לר"י טעמא דכסיי' הא לא כסיי' לא אע"ג דפעם אחת הואי התם לא דחיקא לי' שעתא הכא דחיקא לי' שעתא לאפוקי מבית לחצר כדאמרו שהי' דחוק לפי שעה ומודי הר"י בלא דחיקא לי' שעתא דאפילו בזימנא חדא הוי מומר א"נ ר"י נשיאה קאמר כגון זה דכסיי' אפילו נפק טובא זימני מבטל רשותו לר"י והריטב"א אמר דנפק זימני טובא וכולהי רבוותאי דאמרי אם משהחזיקו הוציא אינו אוסר אי לא ס"ל הא דהר"י בהוציא בצנעא קאמרי ולרש"י הא מתניתא רישא בהוציא בפרהסיא סיפא בהוציא בצינעא מדקא מוקים לה ללישנא דברייתא כר"י דחזקה מהניא ולא קאסר משום מומר א"נ כולה בפרהסיא וסיפא בשנתן אף רשות ביתו דאי אינו אוסר מישרא שרי אף לכתחילה כיון דבטיל נמי רשות ביתי' הו"ל כאורח לגבי' ותו לא הוי מומר א"נ לרש"י היכא דאפיק בתר הביטול אע"ג דהוי מומר לחלל שבת בפרהסיא מכאן ולהבא הוא דלא מהני ביטולי' אבל מאי דבטיל מקמי דאפיק אהני דאמרינן עד האידנא אסתפי למיחל שבתי' בפרהסיא ואהניא ביטולי' והאידנא הוא דאתפקרולא ולא בטיל ביטולי' וצריך תירוץ:

מסתברא דר"מ נמי מודי לר"י דמחלל שבתו בפרהסיא אינו מבטל רשות חדא דר"מ הוא דמחמיר טפי במומר וקסבר אפי' מומר לדבר אחד הוי מומר לכל התורה ועוד דהאי מתניתא דישראל משמר שבתו בשוק משמע דליכא מאן דפליג עלי' דבפרק בתרא דע"ז אייתי מתניתא דפליגי ר"מ ורבנן איזהו גר תושב והדר מתני הלכתא דגר תושב דליכא דפליג עלי' ומתני בהדיא ולשאר כל דבר ה"ה ואמרינן למאי ליתן רשות ולבטל רשות כדתניא ישראל משמר שבתו בשוק כו' ולשינויא דכאן במחלל שבתו בפרהסיא ר"מ ור"י בעובדא דר"ג הוא דפליגי מ"ס האי צדוקי מחלל בצניעא הוה ומר סבר מחלל בפרהסיא הוי ועד שלא תחשך א"ל והא דקאמר כמאן אזלא כמאן כר"י הואיל ור"י הוא דאמר הכי וכן ר"י נשיאה:

הא דאמרו רבנן מומר לחלל שבת בפרהסיא אפי' באיסורא דרבנן אינו מבטל רשות לא אמרן אלא לענין ביטול רשות אבל למיהוי מומר לכל התורה כולה למאן דאית לי' שבת כע"א א"נ לר"מ דמומר לדבר אחד מומר לכל התורה כולה הכא לא הוי מומר אלא לכולהי אסורי דרבנן אבל לאיסורי דאורייתא לא דמדרבנן לדאורייתא לא אמרינן תידע דצדוקי אדרבנן קעבר ואדאורייתא לא וכן כותי קעבר אדרבנן ואמרינן כל מצוה שהחזיקו בה הרבה מדקדקין יותר מישראל: