גאון יעקב עירובין רנד

במילי דתלי בברירה לא תלוי להו בדב"ש וב"ה דמת ומ"ש הכא ותו קשיא דרב הושעיא אדרב הושעיא די"ט דאוקמה במכאן ולהבא עד דאצריך ר"ת למימר תרי רב הושעיא נינהי ותו אביי דאמר כב"ש וכמה טרח בה הריטב"א לאשכח תרגימא בהא שמעתא דקשו בה רבנן טובא וצריכנא נמי מימר דרב הושעיא סבר מאן דאית לי' ברירה אפי' בדאורייתא אית לי' ומאן דלית לי' אפילו בדרבנן לית לי' כרב יוסף דבכל מערבין וטפי הו"ל לרב הושעיא לאיתויי תנאי דפליגי בעירוב דתניא ומייתי לה בבכל מערבין אמתני' דמתנה על עירוב הריני מערב כו' משתחשך רש"א עירובו עירוב וחכ"א אינו עירוב הלכך אתחזיא לן דהיינו מתניתא דהכא והיינו דתוספתא והיינו דירושלמי וכולהי בחדא מחתא אתמרי והאי תני אין משתתפין באוצר לאו אביי הוא דא"ל דלהכי לא אקני להו רביעתא דחלא בחביתא אלא אביי שתיק ולא אהדר לי' לרבא ב"ר חנן מידי ומודי הוא לרבא ב"ר חנן דבכה"ג שפיר דמי והא דלא עביד הכי טעמא הוה ליה אי משום דחייש נמי אקפידא דחלא אי משום דאחמיר אנפשי' הוה ואע"ג דמדינא שרי דבעירובין יש ברירה אי משום טעמא אחרינא והנך תרי מתניתא תלמודא הוא דאייתו להו ורמי להו ורב הושעיא פרקינהי. והריטב"א נמי אייתי למאן דפריש לה הכי ורב הושעיא דאוקמינהו למתניתא בהכי טעמי' דאמר מכאן ולהבא מחלוקת וטעמא דב"ש לאו משום דאין עולין מידי טומאתן במחשבה דבהא דכ"ע דאין עולין מידי טומאתן במחשב' אלא הכא לא דמי דהתם בטומאה ודאית כגון כלי לא בטלה מתורת כלי במחשבה אלא בשינוי מעשה אבל הכא לא טמאי אלא מספק דלא ידעינן בהי פתחא קא מפיק לי' למת וכי חשב לי' להוציאו באחד מהן תו ליכא ספקא אלא טעמא דב"ש כיון דאחזוק רבנן טומאה להנך פתחים מספקא דבהי מיני' מפיק כי חשוב להוציאו באחד מהן אכתי ספקא כדקאי קאי דשמא ישכח וישתנה הואיל ופתח בין הפתחין הוא זימנין דאתי לאפוקי לי' למת בהאי פתחא דחשב עלי' ומישתלי ומפיק לי' באידך פתחא ולאו אדעתי' וסבר הא ניהו פתחא דחשיב עלי' ואי חשב עלי' עד שלא ימות המת הואיל וקלישא ספיקתי' דהא חשב עלי' דהאי לא גזור בהו רבנן טומאה אבל חשב אחר שמת כיון דנחתא להו טומאה מספיקא השתא נמי דחשב לא אלימא מחשבתי' למיפקע לטומאה כיון דאכתי לא אזדא ספיקתי' מיניהו דשמא ישכח וישתנה להכי כדקאי קאי וב"ה לא חשו לשמא ישכח וישתנא והא דתני אין משתתפין באוצר משום דשמא ישכח וישתנה ב"ש היא דחשב בפתח בין הפתחין ה"נ חשו בחבית בין החביתין והא דתני משתתפין באוצר ב"ה היא דלא חשו בפתח בין הפתחין ה"נ לא חשו בחבית בין החביתין ורב הושעיא הוא דפריש למתניתא דאין משתתפין באוצר משום שמא ישכח וישתנה כדאמרו בירושלמי והיינו מתניתא דאייתוה הכא הדר אתו רבנן ואייתי מתניתא בידי' דמשתתפין באוצר ורמו להו אהדדי ופריק להו רב הושעיא הא מילתא דשמא ישכח וישתנה תליא בפלוגתא דב"ש וב"ה ותוספתא ב"ש הוא ורבנן דבבני ורבנן דירושלמי חדא משמי' דרב הושעיא אמרו אלא דרבנן דירושלמי תרגימא דרב הושעיא אמתניתא דאין משתתפין אותו והאי רומיא ופירוקא דפריק רב הושעיא לא אייתוה. וכ"ת כיון דלהאי פירוקא מתניתא דאין משתתפין ב"ש היא ולית הלכתא כוותי' הו"ל לאיתויי אבע"א לא שמיע להו אבע"א לא ס"ל דרב הושעיא בהא דמוקים לה כב"ש אלא קסברי הא מתניתא דמשתתפין לאו מתרצתא היא והכא בעירוב אפילו ב"ה מודו ואנן דקי"ל כבבלי משתתפין בכ"מ כב"ה אפי' בירר והניחה בין חביותיו ואי תיקשי לך לב"ש דאמרי אפ"י חשב משום שמא ישכח וישתנה כי הדר ומפיק לי' למת דרך אותו פתח שחשב עליו יטהרו הכלים למפרע דאפילו למ"ד אין ברירה הכא דחשב עלי' ועביד כמחשבתי' ליטהרי ואי מתניתין דאפיק דרך פתח אחר מ"ט דב"ה תריץ מתניתין בלא הוציאו אלא לזמן מרובה ועד שלא הוציא המת פליגי לב"ש הנך כלים טמאין מספק עד שיוצא המת ולב"ה טהורין א"נ דלא