גאון יעקב עירובין רמו

תשמישתא לתרוי' וחצר דחיצונה הוא דקמיבטלא לה לחיצונה וכי קאמר שמואל מחצר לחצר קאמר לבטל רשות חצרן לבני חצר אחרת והוי דומיא דחורבה והיינו דאמרינן בשלהי פירקין אבל התם מי קאסרן אהדדי דפשיטא לי' דשמואל בב' חצרות ופתח ביניהן קאמר. ואביי ורבא בהא קמיפלגי אביי סבר בשתי חצרות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי הואיל ופנימית מציא לבטולי רשותה דאית לה בחיצונה דלא למיסר עלה מצית נמי לבטולי לה רשות חצרה דלישתרי לה לאפוקה מחיצונה לפנימית מידי דהוה אבני חצר דמצי לבטולי רשות ביתו לכ"ע כדאמרינן בשלהי עושין פסין אי אמר מבטילנא דכ"ע היכא דגלי גלי ואע"ג דברשות ביתו לא אסר אבני חצר מבתיהן לחצר מ"מ הואיל ומצי לבטולי להו רשות חצרו מצי נמי לבטולי להו רשות ביתו והואיל ופנימית מציא לבטולי לחיצונה רשותי' דפנימית חיצונה נמי מציא לבטולי לפנימית רשותא דחיצונה אע"ג דלא אסרה עלה לאשתמושי בפנימית. ותו הואיל ואית לה דריסת רגל בחיצונה כתשמישתא דידה דמיא א"נ בעלמא מוד' אביי דפנימית לא מצי לבטולי לחיצונה רשותה דפנימית ולא חיצונה לפנימית רשותה דחיצונה אלא היכא דערבי אהדדי ואסרי אהדדי ולא משתרו אלא בביטול רשותא דחצרה הואיל ואסרן מבטלי ורבא סבר רשותא דחיצונה לחיצונה הוא דמציא פנימית לבטולי הואיל ואסרה עלה רשותא דחצרה גופה אבל רשותא דפנימית לחיצונה א"נ רשותא דחיצונה לפנימית אפי' היכא דערבו ואסרי אהדדי לא מבטלי דלאו אוסרין מיקרי דהכא אינהו קא גרמי להו איסורא בהא דעירבו ושכח אחד מהן ולא עירב עמהן הא בלאו הכי לא הוה אסרי ברשותא דחצרה אחצר חברתה ותו הא מצי לבטולי כל חדא רשותא דאית לה בדחברתה מפני עירובה ופנימית מפני עירובה ומפני דריסת רגלה וקאמר רבא אפי' בב' חצרות זו לפנים מזו פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין ופעמים מבטלין לא צריך לפרושי דסתמה מבטלה רשות דריסת רגלה דחיצונה כדאמר שמואל כל מקום שאוסרין ומערבין מבטלין אלא קאזיל ופריש כיצד אין מבטלין וקאמר פעמים אע"פ שאוסרין ומערבין אין מבטלין כי הא דתניא וכולה מילתא דרבנן קנקיט ואתי דבהא דאמור רבנן בברייתא. האי דשכח ולא עירב אע"ג דאוסר ומערב לא מצי לבטולי להנך דעירבו דלישתרו. נתנו עירובן בחיצונה כולי האי בר פנימית למאן ניבטיל ליבטיל רשותי' לבני פנימית ליתא לעירובי' גבי' ואע"ג דרשותי' דרריסת רגלה בחיצונה מצי לבטולי לחיצונה רשות חצרה לא מצי לבטולי לה וכיון דלא מצי לבטולי להו חיצונה דאית להו רשותא בפנימית מפני עי רובה ופנימית דאית לה נמי רשותא דהאי דלא עירבה אהאי רשותא בהדי חיצונה אסרי אהדדי בפנימית ורגל האוסרת במקומה אוסרת שלא במקומה אחיצונה. מידי דהוה אאחד מן השוק שמת והניח רשותו לא' מבני החצר משחשיכה אוסר משום דבהאי רשותא דמת דהשתא הוא דאחד מבני החצר לא עירבו בהדי הדדי ואפי' תימא דרשות דמחמת עירוב לא קאסר אלא אחצר שעירובה בחצר אחרת דלית לה עירוב לנפשה ועירובה דבחצר אחרת מרגילה להתם והתם קא דיירא. וכדמשמע מאתקפתי' דרב אחא לרב אשי במי שהוציאוהו בהא דר' שמעון בג' חצרות הפתוחות זו לזו דלא קא אקשי לרב יודא כדקא אקשי לרב ששת וכדמשמע לישנא דשלהי פירקין דאמר לר"ע עירוב מרגילה מכל מקום עירוב לחצר היכי משכחת לה דחד מיני' שרי בדחברי' ואידך אסור בדידי' דאית לי' בדידי' עוד רשותא דלא עריב בהדי' לאו עירוב שמי' דמיערבי אהדדי ותרויי' כחדא נינהו והאי מערב בחברי' וחברי' לא עריב בי'. והכא נמי חיצונה הא אסורה בפנימית מחמת רשותא דהאי דלא עירב ובטיל להו לבני פנימית ואינהו לא ערבי בהאי רשותא ומאי עירוב איכא הכא. הא רשותא דפנימית רשות לעצמה היא בהאי רשותא דחד דלא עירב ואע"ג דפנימית מציא לבטולי רשותא דעירובה ודדריסת רגלה דאית לה בחיצונה ותשתרי חיצונה ופנימית אסורה רבא הא פעמים