גאון יעקב עירובין רלג

לא עובר ויצא אבע"א ה"ק דירתי' כדיר של בהמה אלא משום שמא ילמוד תקינו בי' רבנן דליסר ולא לועיל עירוב וביטול רשות עד שישכיר כי היכי דליפוק דנכרי לא מוגר והיינו דרבנן בעלי התוס' וכן אמר רש"י ומש"ה אמור רבנן אין עירוב מועיל כו':

והאי שמעתא קשיא לן אלא הא דמוקמת לה להא דתנו רבנן חצרו של נכרי כדיר של בהמה בדליתי' לנכרי ומשום דאי איתי' לא אסור אלא משום שמאילמד כי איתי' אסר כי ליתי' לא אסר מ"ש איתי' מ"ש ליתי' אטו אנן משום האי שעתא לחוד הוא דגזרינן אנן מכל שעתא ושעתא גזרינן דכי דייר בהדי' דנכרי ילמוד ממעשיו ואסרינן לחצר עליו כי היכי דליקשי עליו למידר בהדי' ונפיק מיני' וכי ליתי' האידנא מאי הוי למחר אתי וילמוד ממעשיו הלכך חזינן אנן הכא לאו משום דליקשי עלי' וליפוק מיני' דישראל מישרא שרי למידר בחצרו וללמוד לא חיישינן דכל חד וחד בביתי' דייר אלא חשו רבנן כיון דתרוי' בחדא חצר משתמשין שמא ילמוד ממעשיו ומ"ש שבת בחול כל חד במלאכתו טריד אבל שבת דישראל פנוי הוא חשו אי משתמשי בהדדי אתי ללמוד ממעשיו להכי עבדוה רבנן לדירת נכרי דירה דליסר עד דאגיר ונכרי לא מוגר ולא משתמשו בהדי הדדי וכי טרח ישראל ומוגר לי' משום דצריכא לי' טובא בהא לא אסרי רבנן וכי ליתי' לנכרי תו ליכא למיגזר:

ב:

והאנן תנן הדר כו' לרש"י קשיא חדא מתניתין קתני אוסר ומתניתא אוסר קתני מ"ש במתניתא אוקמת לה אביתי' דנכרי ומתניתין אפי' אביתי' דישראל וקרמית להו אהדדי ותו מכדי כי איתי' לנכרי אסר נמי נכרי אביתי' דישראל וכי ליתי' לא קאסר משום דליכא משום שמא ילמד ממעשיו אביתי' דנכרי נמי כי ליתי' לא לתסר דהא דירת נכרי כדיר של בהמה וכדאמר רש"י אלישנא דאמר ישראל אחר כיון דליתי' כי איכא ישראל אחר אמאי קאסר ה"נ לרש"י אביתי' דנכרי אמאי קאסר ותו מידי תקינו רבנן אלא כי היכי דליקשי עלי' דישראל וליפוק והאי תקנתא אביתי' דישראל הוא דקשי עלי' דלא מצי לאשתמושי מביתי' לחצר ואת אמרת ביתי' שריא ודנכרי אסירא כלפי ליא וכ"ת ביתי' דנכרי מדינא אסור ואע"ג דכדיר בהמה הוא מכל מקום חלוק מרשותא דישראל הא שמעינן מדראב"י דכיון דכדיר של בהמה הוא לא אסר מדינא ור"מ לא פליג עלי' אלא בגזירה כדאמר אביי ובלא"ה נמי לא מסתבר למימר דמדינא אסר כיון דכדיר של בהמה הוא ותו ר"מ בשני ישראלים אוסרין זה על זה מאי קסבר אי קסבר כי ליתי' לא קאסר נכרי אבתים דישראלים א"כ פליג נמי בהא אדראב"י דהא ראב"י קסבר אוסר אבתיה דישראלים כדאמר רש"י ובהא לא אשכחן דליפלגי דר' מאיר סבר אינו אוסר וראב"י סבר אוסר ואי מודי ר' מאיר לר' אליעזר בן יעקב דאוסר א"כ שאני לי' לר"מ בין ישראל חד לתרי היכא דליתי לנכרי דבישר' חד לא אסר נכרי אדישראל ובתרי אסיר והא שמעינן לי' לר"מ דאמר בחד נמי חיישי' שמא ילמך ממעשיו השתא היכא דליתי' לנכרי מה נפשך אי איכא משום גזירה חד נמי ליתסר ואי ליכא משום גזירה תרי נמי לא ליתסרי ותו ראב"י דאסר נמי כי ליתי' ולא אתי ביומי' דלא ככל הני תנאי דהמניח דרי יודא שרי לגמרי ור"מ ור' יוסי לא אסרו אלא היכא דאתי ביומי' ולישנא דשמעתין נמי לא אזדא הכי אלא שמעתין הכי איפרקא ה"ה כדיר של בהמה משמע לי' דלא אסרי אהדדי כלל ל"ש נכרי אדישר' ל"ש ישראל אדנכרי כדיר של בהמה דלא אסרא כלל וקא רמי עלה דמתניתין דתנן ה"ז אוסר וה"ה דהו"מ לאקשויי גופא דברייתא רישא קתני כדיר של בהמה ואפילו יש שם ישראל לא אסרי אהדדי כדיר דלא אסרא וסיפא קתני אם יש שם ישראל אחד