גאון יעקב עירובין רלא

רובי' אלא לאו לא אמרינן הבלעה אלא במוקף לדירה והיינו דאמר רש"י בבי כנישתא דבי אגובר דכולה מובלעת באלפים הואי ואפ"ה לר"ע לא הוי כולה כד"א משום דבי כנישתא לאו בית דירה היא ולא מיבלעא ואע"ג דמערה שיש בה דיורין מיבלעא במדידה בכלתה מדתו בסוף דמערה כדתנן ובעבור אמרינן בריש פירקין דאין מתעברת עם העיר אלא ביש בנין על פי' משלמת שאני מערה דלאו משום בית דירה דאפי' ביש בה דיורין אינה מתעברת אבל הנך דמשום דלאו בית דירה נינהו לא מתעברי ה"נ דלא מבלעי ואכתי ספוקי מספקא לן אי בעי נמי ישיבה אבל מרבה אע"ג דמתעברא בהדי עיר אימא הבלעה למקום עירובי' דמיא כי היכי דמקום עירובי' או ישיבה לרבנן אפי' כאנטוכיא כולה כד"א ואי חרבה עולה במדת התחום לשמואל הבלעה נמי אי חריבה לא מיבלעא והניח בחריבה דא"ר יודא אמר שמואל דלא אפי' קטנה וכלתה מדתו מחוץ לה נמי לא ואפי' לר"א הניח אין אבל הבלעה לבר ממקום עירובי' אימא לא:

סליק פרק חמישי פרה ששי פרק הדר:

מתניתי'. הא דאמרו רבותינו בעלי התוס' דראב"י פליג נמי בכותי דעיק' תקנתא בנכרי הואי וכותי מכללא דגוי איתסר ולא אחמור בי' טפי מנכרי השתא ראב"י פליג אדר"מ וסבר גרי אריות הן דאי כר"מ דאמר גרי אמת הן ואפ"ה אסרי אינהו מדינא הוא דאסרי אימור דאמרינן כדיר של בהמה דירת נכרי אבל הני כיון דגרי אמת הן דירתן שמי' דירה ואיכא למימר אפי' תימא ראב"י כר"מ דגרי אמת הן ודירתן שמי' דירה ומדינא אסרי אלא הא דעירוב וביטול רשות לא מהני בהו משום לתא דנכרי הוא לראב"י והשתא נכרי וישראל יחידי אינו אוסר כלל ב' ישראלים שכירות בעיא צדוקי וכותי ישראל א' נמי אוסר עליו מיהא שאינו מודה בעירוב משמע דמשום שאינו מודה בעירוב הוא והא דאמרי דר"ג פליג נמי בכותי הא ודאי מילתא דתמוהא למישוי פלוגתא דלא אשכחן לה אנן בצדוקי קא אמרינן ואת קא מוספת מדעתך כותי ואית לן למימר אי נמי ר"ג גרי אמת ס"ל לא דמי צדוקי לכותי דכותי הוה אינו מודה בעירוב וכדאמר הריטב"א לר"מ דאמר אינו מודה בעירוב דהיינו כותי ולא אמר צדוקי מכלל דלדידי' צדוקי אינו כנכרי וכי מחסרינן לראב"י הוא דמחסרינן ולדידי' אע"ג דסבר ר"מ גרי אמת הן לא דמי צדוקי לכותי ה"נ לר"ג ור' אמי ור' אסי איכא למימר בעירוב נמי מעקרא גזור ולא קבלוה והריטב"א דאמר לר"מ כותי אוסר צדוקי אינו אוסר ואמר כהר"י דר"ג פליג נמי בכותי ומאן מתרגם לן מילתי' היכי שמעינן לר"ג דפליג בכותי אי משום דשרי בצדוקי ה"ה כותי הא ר"מ אסר בכותי ושרי בצדוקי מיהא אנן כולה מילתא דרש"י ורבנן דתוס' והריטב"א קשיא לן חדא אטו צדוקי מודי בעירוב הוא ומאי פריך צדוקי מאן דכר שמי' ור"ג נמי מ"ש צדוקי דפליג ומ"ש אינו מודה דלא פליג ולהר"י דאמר בכותי נמי פליג לימא אינו מודה בעירוב אינו כנכרי ותו דחסורי מחסרא לראב"י ולא לר"מ דחיקא טובא ואי לר"מ קשיא כי קושיא דהריטב"א ותו אנן תנן משום שאינו מודה בעירוב ואת אמרת משום דגרי אריות הן או משום לתא דנכרי וגבי שולח עירובו נמי לאו דוקא כותאי אלא כל שאינו מודה בעירוב וכדאמר הרמב"מ התם (פ"י מהל' עירובין הל'