גאון יעקב עירובין רכד

עליו ורמינן נמי דשמואל אדשמואל ומי אמר שמואל תורת מחיצה עליו ושנינן במגופפות עד עשר אמות דהו"ל פתחא ש"מ דכל דתורת פתח עליו אוסרין בני מרפסת על בני החצר ולא דמי לשתי חצירות זו לפנים מזו דמרפסת וחצר מישך שייכי אהדדי טפי מב' חצרות זו לפנים מזו כדאמר הריטב"א הלכך היכא דאיכא תורת פתח כגוונא דשמעתן אפי' עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן דהו"ל רגל המותרת במקומה אוסרין אלו על אלו והיכא דכולה גבוה יו"ד דתורת מחיצה עליו אפי' לא ערבו בני מרפסת לעצמן אינן אוסרין על בני החצר דרגל האסורה אינה אוסרת אלא דרך פתח אבל דרך מחיצה לא דבמרפסת וחצר לא שאני בין רגל המותרת במקומה לרגל האסורה ורגל המותרת דמרפסת כרגל האסורה דחצר דמיא משום דשייכי אהדדי טפי וקשיא להרב בעל הטורים דאמר (ריש סי' שע"ה אינן אוסרין על בני החצר דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהן שאם רצו מערבין א' ואם רצו כ"א מערב לעצמו ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה חדא דהיכא דאיכא תורת פתח עליו אפי' ערבו לעצמן אוסרין כגוונא דשמעתין דאיכא פתחא ועוד היכא דשרי אפי' רגל האסורה שרי והר"י קארו קבע לה נמי להא דהרב בעל הטורים בס' ש"ע ואיכא למימר סולם דתורת מחיצה עליו סמיך אדאמר (סי' שצ"ב) גבי עיר של רבים וסולם מכאן ופתח מכאן והכא אשמעינן דלא תימא תורת מחיצה עליו ולא מערבין אחד קמ"ל דתורת פתח נמי עליו והאי תורת פתח דקאמר לאו דהכא תורת פתח עליו אלא דהכא תורת פתח דבין שתי חצרות דעלמא עליו דאם רצו מערבין אחד ואם רצו מערבין שניהם והכא היינו טעמא דלערב שנים אמרי' תורת מחיצה עליו ולערב אחד אמרינן תורת פתח עליו אלא דלא חש לפרושי טעמא וסמיך אדעיר של רבים והכא הלכתי' הוא דנקט ואתי ואע"ג דאיכא למיטעי בגוונא דשמעתין לא חש לי' דלא שכיחא מ"מ רגל האסורה דאסר קשיא ואידך נמי בדוחקא איפרקא ואשכחן נמי להריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' ולהרז"ה בכיצד משתתפין אמתני' דאנשי חצר ואנשי מרפסת דתהו בדרש"י דפריש משום דסולם תורת מחיצה ותיפק לי' דרגל המותרת במקומה היא וכן הר' יונתן תרגמא למתני' משום רגל המותרת ומאן מתרגם לן לדידהו הא דר' נחמן אמר שמואל ובעינן מימר לדידהו הכא בערבו אנשי החצר ואנשי מרפסת לא ערבו והו"ל רגל האסורה במקומה וצ"ת:

והא דאמר שמואל תורת מחיצה עליו. פירש"י דכל בעירובין להקל וקולא יתירא היא דהוה כתרי קולי דסתרי אהדדי הלכך מתחזיא לן דהכא לאו משום קולא דעירובין הוא אלא מחיצה גמורה היא ושאני לענין עירוב אחד דלאו במחיצה תליא אלא בדניחא תשמישתי' דהאי חצר באידך חצר תליא מידי דהוה אפסח שבין ב' חצרות דבכל דוכתא פתחא מחיצה הוא בשבת ובכלאים והכא אם רצו מערבין אחד לאו משום דניחא תשמישתי' דהאי בדאידך דרך פתחא סולם נמי אע"ג דעדיף מפתחא דאפי' ביתר מעשר לא בטל למחיצה וכן בעיר של רבים לא הוי כפתחא מ"מ הא ניחא תשמישתי' דתרי חצרין ע"י סילם וכל דרויחא תשמישתי' מצי מערבי חד. מכלל דאי בעי לערובי כו' מכלל דמתניתין בדמצי מערב בהדי עיר ואימא בהכי דוקא מהני שיור אבל בדלא מצי מערב בהדי' עיר אימא לא מהני שיור ופשיט דמתניתין ה"ק אין מערבין כולה בדמצי מערב אא"כ עשו שיור והאי שיור נ"ש דמצי מערב ל"ש דלא מצי:

בי תיבנא בתוס' בהדי' ג' חצרות ולטעמיי' דאמרו הלכה כר"ש אבל לרבוותאי דאמרי הלכה כר' יצחק בי תיבנא לתורי קאמר ואמר הריטב"א בי תיבנא דהואי בי' בית דירה אבל לא הוי בי' בית דירה לא עדיפא מחצר בלא ביתא דפשיטא לן דלא הוי שיור הואיל ולא הוי בית דירה וכן אמר הריא"פ והרמב"מ והרשב"א בית