גאון יעקב עירובין רכג

והו"ל נפרצה במלואה למקום האסור לה וקשיא לי' דר' יודא אפי' ברה"ר מתיר בלחי וקורה ולא מיבעיא הכא ומשני הא דר' יודא על הדא אין בה אלא דלת א' דהא כחצר אחד וכמבוי אחד הוא וכי היכי דרשות בתים אסרה אחצר ורשות חצירות אסרה למבוי הכא נמי חצי מבוי לחצי לא מהני בי' הפסקה דמהני אפי' ברה"ר ואף הריא"ף והרמב"מ והרשב"א קפסקי ואמרי אין מערבין לחצאין ולא מבוי מבוי אלא ע"י דקה ולא אמרי דפסין או צוה"פ מהני אלמא קסברי דלא מהני מיהא איכא למימר אינהו לטעמי' דס"ל כלישנא בתרא דאפי' לרחבה לא מהני צוה"פ ומבוי מבוי כלרחבה דמיא:

דקה פירש"י פתח קטן אסברה ניהלן הריטב"א פתח נמוך רחב ד' בראש כ מבוי בחומת העיר שיכולין לצאת משם ולחוץ לעיר ואין צריך לצאת דרך פתחי העיר וגלי אדעתי' דאסתלקי כו' וכן פירש בדקה דאחד מבני מבוי ובאנש מרפסת ואמר הריטב"א והגאונים פי' איצטבא גבוה ג' ורחב ד' טפחים כו' ואב ומיהו לרחבה של עיר לא מהני מציבה ואיצטבא דאיצטבא ברה"ר לא חשובא וכן אמר הראב"ד דלא מהני ברה"ר וכן אמר הרשב"א איצטבא גבוהה ג"ט ורחבה ד' ובתוס' גבוה ד"ט:

והאי דקה בהדי לחי או פסין דבלאו הכי דקה לא מהני מידי כדאמרינן בשמעתין ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי קא עביד דקה מאי הוי:

לרש"י וכולהי רבוותאי דקמו בשיטתי' דמבוי מבוי דלא מערבין לא אמר אלא בעיר של יחיד אבל בעיר של רבים מערבין איבעיא לן בעיר ש רבים ואין לה אלא פתח א' דמערבין את כולה כולה דוקא אבל מבוי מבוי לא או דלמא התם בכל גווני שרי ומסתברא דהא בהא תליא היכא דמערבין כולה לא מערבין מבוי מבוי ואכתי תיבעי לך בתר מעקרא אזלינן כדקא אזלינן בשל יחיד ורבים ואי הו"ל מעקרא ב' פתחין מערבין מבוי מבוי אע"ג דהשתא לית לה אלא פתח אחד ואי מעקרא הו"ל פתח אחד אע"ג דהשתא אית לה ב' פתחין אין מערבין מבוי מבוי:

או דלמא בתר השתא אזלינן כדקא אזלינן בתר השתא לענין לערב כולה ומסתברא בתר השתא אזלינן ולא דמי לשל יחיד ורבים דהתם לענין לערב את כולה נמי אזלינן בתר בעקרא ושל יחיד ונעשית של רבים אכתי מערבין כולה כדמעקרא ושל רבים ונעשית של יחיד אין מערבין כולה כדמעקרא אבל הכא דלענין לערב כולה אזלינן בתר השתא והיכא דהשתא מערבין כולה לא מערבין מבוי מבוי והיכא דהשתא אין מערבין כולה מערבין מבוי מבוי ובסולם מצד אחד דאמרינן תורת מחיצה עליו להקל קולא דאתי לידי חומרא הוא דאי לא ערבא מבוי בהדי' אוסר עליהן הואיל ומערבין כולה תו לא מערבין מבוי מבוי וכ"ת נימא הכא לקולא והכא לקולא כדאמרינן בכותל שרצפו בסולמות הכי השתא התם אי בעי לערובי חדא אמרינן פתחא הוא ואי בער לעירובי תרתי אמרינן מחיצה הוא אבל הכא הא דמבוי מבוי בשריותא דעירובי כולה תליא כי שרי לערובי כולה אסור מבוי מבוי וא"נ נימא פתחא הוא מ"מ לא תיסר לערובי כולה דלענין כולה מחיצה הוא וכיון דסוף סוף כולה שריא ממילא אסורא מבוי מבוי וכ"ת מאי חזית דלערב כולה אזלית לקולא ואמרת תורת מחיצה עליו ולערב מבוי מבוי לחומרא דלא איפוך אנא חדא דהאי קולא טפי ועוד דתורת מחיצה מסתברא טפי ואבע"א סו לם לאו משום קולא הוא דאמרינן הכי אלא משום דמחיצה גמורה ועירובי חדא משום דניחא תשמישתי' מחצר לחצר הוא דשרי כדבעינא למימר קמן וה"נ מחיצה גמורה הוא:

ס דף:

מדרמינן דרב נחמן אדרב נחמן דאמר סולם תורת מחיצה