גאון יעקב עירובין רכא

אהדדי ומבואות דהאי גיסא דרה"ר ודהאי גיסא דרסי אהדדי דרך רה"ר:

ב:

להריטב"א ל"ש עיר של יחיד ל"ש של רבים אין מערבין לחצאין ולא מבוי מבוי בפ"ע אא"כ עשו למבוי דקה זה הכלל כל שיכול לערב ולא עירב ה"ז אוסר דכל העיר כחצר אחת היא ואוסר דריסת הרגל של כ"א על חבירו וכן מבוי אחד המתוקן בראשו ויכולין לערב יחד ואם העמיד לחי לחציו ובראשו אוסרין אלו על אלו והא דפ"ק כגון שלא העמיד אלא בחצי מבוי שאין חציו שמחוץ ללחי יכול לערב וכדאמרו בירושלמי וה"נ אם לא תקן אלא חציו של עיר ש"ד וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ב' סי' ד') ואמר הלכתא כלישנא בתרא דרב פפא ואפי' לרחבה אין מערבין לחצאין וכן אמר הרשב"א (שם י') ואף הריא"פ והרמב"מ סברי הכי מדלא מפלגי בה מידי ומדקאמר הריטב"א למאן דשרי ברחבה דע"כ לא קשרי אלא בצוה"פ או משהו מכאן ומשהו מכאן מכלל דמאן דאסר אפי' בצוה"פ נמי לא והלכתא כוותי' והא דעיר של רבים עושין לה שיור אמר הריטב"א דלא אסר רגל דשיור אכולה עיר משום שאינו יכול לערב שהרי אמרו חכמים אין מערבין כילה וכל שאינו יכול לערב אינו אוסר ולדידי' בעיר דיחיד דיכול לערב אוסר והשתא עיר חל יחיד מערבין את כולה ואסור לשייר שאם שייר אוסר השיור ושל רבים משייר ואסור לערב כולו זה וזה אין מערבין לחצאין ולא מבוי בפ"ע בלא דקה וקשיא האמר ר' יצחק בשיור דעיר דרבים אפי' בית א' וחצר א' ולא מיבעיא טפי משמע ומ"ש טפי מבית א' מ"ש מבוי אחד והרשב"א אמר בין בעיר של יחיד בין בשל רבים אין מערבין לחצאין ומדברי' משמע אף לא מבוי בפ"ע כהריטבא ובשיור אמר עושה חוצה לה שאינו תוך דלתותי' הנעולות ואינה מתערבת עמה אלא אלו משתתפין לעצמן כו' ומדבריו למדנו שאף לענין שיור של יחיד ורבים שוין תוך העיר אפי' בשל רבים אוסר וחוצה לה אפי' בשל יחיד אינו אוסר ואע"ג דיכול לערב ע"ע בחצר א' לא הואי אלא כב' חצרות ופתח ביניהם דאם רצו מערבין שנים והשתא אין חומר בשל יחיד משל רבים ולישנא דמתני' דיקא כוותי' דרבים חמורי מדיחיד ומתניתא דקתני עיר של יחיד משום דבעי למיתנא או כולה כדאמר הריטב"א ולמדנו עוד מדברי רבינו דאמר ואינה מתערבת עמה דלא בעינן מצי לעירובי כדאמר אביי בסוף אפי' כווי לא בעי ואע"ג דאמרו בירושלמי בפתוחין לתוכה דירושלמי פליגא כדאמרן התם ולרש"י והריטב"א משמי' דהרב מאייברא בעל התוס' הא דאין מערבין לחצאין ל"ש דיחיד ול"ש דרבים אבל הא דאמרינן מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי אעיר דיחיד הוא דאמרינן משום דרגילי לערובי כולהי בהדי הדדי הו"ל כחצר אחת וכלחצאין דמי אבל דרבים דלא רגילי לא והשתא דיחיד אין מערבין אלא כולה ואי בעי מבוי לערובי באפי נפשי' בעי דקה ודרבים אין מערבין אלא בשיור או מבוי מבוי וכן אמר ה"ר יונתן עושה לה שיור וכ"ש מבוי מבוי בפ"ע וכן אמרו הרא"ש וה"ר מרדכי כרש"י והרא"ש אמר הלכתא כלישנא קמא דרב פפא להקל וכן אמר הר"מ ואמר הרא"ש דוקא בלחי וקורה הוא דאין מועיל לחלקם זה מזה אבל בצוה"פ או משהו מכאן ומשהו מכאן נחלקין זה עזה וכ"כ התוס' אההיא דלרחבה מערבין וצריך שיהי' ביניהם צוה"פ או משהו מכאן ומשהו מכאן שלא יהא כ"א נפרץ במלואו למקום האסור לו וכ"כ על שיור עיר של רבים וכ"כ כ"מ דיכול לחלק מבוי לחצאין בצוה"פ או בשני לחיין כו' שהרי אפי' חצר א' אם חצין לחלקו באמצעיתו בשני פסין כו' ואם יותר מעשר בצוה"פ כו' וה"נ יכול לעשות במבוי כו' והא דפריך הכא מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי היינו כשראשי המבואות מתוקנים בלחי או קורה דקתני בברייתא עושה לחי כו' עד אין מערבין לחצאין כו' אבל בשני פסין כו' או בצוה"פ אפילו ביותר מעשר מהני כו' וכן אמר ה"ר מרדכי משמי' דהר"מ ומודה דהא דאמר דאמר