גאון יעקב עירובין רכ

פתחא אי הוה בה ס' רבוא אין מערבין את כולה כדאמר ליה אביי לר' זירא ואע"ג דמתקן לה לפילושי' דלא ליהוי רה"ר ובס' רבוא אזלי' בתר מעיקרא אי מעקרא לאו לס' רבוא עבידא אע"ג דהשתא בקעי בה ס' רבוא מערבין כולה ומתקנינן לי' לרה"ר ואי מעקרא עבידא לס' רבוא אע"ג דהשתא ליכא ס' רבוא בעי שיורא וברחב י"ו אמה לא שאני לן אי אית בה רה"ר של י"ו אמה השתא והואי בה מעקרא ותקן לה ואי לית בה השתא ולא הואי בה מעקרא רה"ר של יו"א אלא כי עבידא מעקרא לס' רבוא והשתא היא מפולשת אין מערבין כולה ולדברי הריטב"א ג' דברים נאמרו ברה"ר מפולש ורחב י"ו אמה ומסור לרבים במפולש ורחב י"ו אמה אזלינן בתר השתא דאי השתא איכא רה"ר גמורה מפולש ורחב י"ו אמה והיא עבידא לרבים מעקרא לא מהני תקנתא לרה"ר לחי לר"י ודלת לרבנן לערב כולה ובעי שיורא ואי השתא לית בה רה"ר של י"וא ומפולש אלא אפי' רחב ולית בה אלא פתח א' א"נ מפולש ולית בה י"וא אפילו בשל רבים מערבין כולה הואיל וליכא רה"ר בה ובמסור לרבים אזלי' בתר מעקרא אי מעקרא דרבים הואי אע"ג דהשתא דיחיד שם רבים עלה וכי אית בה ר"ה של י"ו אמה ומפולש שיורא בעי ולא מהני בה תקנתא לר"ה לערב כולה ואי מעקרא הואי קנין של יחיד אע"ג דהשתא מסורה לרבים ואית בה ר"ה של י"ו אמה ומפולש מהניא בה תקנת' לר"ה לחי לר"י או דלת לרבנן לערב כולה הואיל ושם יחיד עלי' ואמר הריטב"א פליגי בה אמרי לה השתא נמי יד היחיד בעי דמשלמי ליה רבים מס או שייר לעצמו ואמרי לה אפי' מכרה לרבים ואכרע כמ"ד מכרה לא אבל הרשב"א (עה"ק שער ב' סי' ד') אמר איזהו עיר של יחיד שבנאה היחיד לעצמו וישכירנו לרבים או שמכרה אח"כ לרבים או שבנאה להושיב בה דיורין ושייר לעצמו דרכים סרטיות ופלטיאות והרמב"ם ביחיד ורבים כהרשב"א והריטב"א ס"ל ואמר עיר שהיתה קנין של יחיד ובמפולש אמר כדתניא ומדלא פרישו בה לא הרמב"ם ולא הרשב"א דאיכא י"ו אמה דוקא כדפרישו במפולש מכלל אע"ג דליכא ר"ה של י"ו אמה נמי בעי שיורא כרש"י ופליגא דהריטב"א ולדברי הריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' דאמר רה"ר לא בעי ס' רבוא ועיר של יחיד כגון שאין ברחובותיה י"ו אמה ונעשית של רבים ע"י שנתוספו דיורין תקנו לה סרטיאות ופלטיאות ושווקים רחבין יו"א ויש בה משום רה"ר של תורה לדידהו במפולש אזלינן בתר השתא וברחב י"ו אמה אזלינן בתר מעקרא במפולש בתר השתא מדא"ל אביי לר' זירא אישפה הו"ל ולא הו"ל אלא פתח א' והשתא דאיפניא אישפה הו"ל כשני פתחין אלמא אע"ג דלא הו"ל מעקרא אלא פתח א':

עיר של רבים היא דאי עיר של יחיד התנן מערבין את כולה ואפי' נעשית של רבים ואי הוא מעקרא י"ו אמה אע"ג דלא הו"ל אלא פתח א' דהו"ל עיר שלרבים והשתא ליכא י"ו אמה ומפולשת דהו"ל נעשית של יחיד שיורא בעיא ואי השתא ליכא אלא פתח א' אע"ג דאיכא י"ו אמה מערבין כולה כדתניא ואי לא הואי מעקרא י"ו אמה עיר של יחיד הוא וא ע"ג דהשתא איכא י"ו אמה ומפולש מערבין כולה וקשיא טובא מ"ש די"ו אמה אע"ג דלאו מפולשת עיר דרבים קרי להו ומ"ש מפולשת וליכא י"ו אמה עיר דיחיד קרי לה ומסתברא ביחיד ורבים כהריטב"א דלישנא כוותי' דייקא והרמב"מ והרשב"א קיימי כוותי':

גמרא:

היכי דמי עיר של יחיד כבר פירשוה הריטב"א:

ואין מערבין אותה לחצאין חצרות גופי' ודאי שריין אי ערבו לעצמן דמבואות אחצרות לא אסרי מידי דהוה אכולהי מבוי וחצרות דחצרות שריין אע"ג דרגילי להשתתף במבוי ולאשתמושי אהדדי דחצר ומבוי לאו חדא נינהו אלא מבואות בהדי הדדי ובהדי ההוא רה"ר דאיתקן כולהי כחדא נינהו ואסרי אהדדי משום דמבוי לא דרסא בחצר ולא מיבעיא חצרות דלא דרסי אהדדי אבל רה"ר דאתקן ומבואות דרסי