גאון יעקב עירובין ריט

וגאיות ושלא כנגד העיר מקום שוה ומישור הולך ומודד שלא כנגד העיר איפכא מדר"ת אימור דשמעת לה דבעינן בתוך התחום כדתנן ובלבד שלא יצא מחוץ לתחום אבל בתוך התחום מ"ל כנגד העיר מה לי כנגד הזויות ובתוספתא נמי מידי כנגד העיר קתני מודד המישור ומניח ההר קתני ואפי' מישור שלא כנגד העיר והא דתנן חוזר למדתו לאו כדי למדוד כנגד העיר הוא אלא משום דהתחיל למדוד כאן חוזר למקום שהתחיל וצריך תירוץ:

איבעיא לן ערי הלוים דכתיב בהו פיאות ואין מקדרין בהן במקום א' הרים וגאיות במקום א' מישור היכי מדדינן להו:

ואכרע הריטב"א לדרש"י דמומחה בכל מקום לישנא דבקי וחכם הוא וכן אמרו בירושלמי וכן אמר הרמב"ם והאי אין מודדין אלא מן המומחה אין שומעין במדידת תחומין אלא מן המומחה הבקי במדידה וכדאמרי בירושלמי הא מן ההדיוט אין שומעין לו ולא צריכי לשבושי גירסא כרש"י ריבה למקום א' כו' הא דפרישו רבנן דתוס' והרא"ש דתלינן למקום שמיעט בגאיות והרים ומותח החוט באלכסון לא אמרי אלא אם שני המקומות צריכין לו למדוד כגון בשני הקרנות דאצרכוה למדוד בכל קרן א"נ כנגד רוחות העיר ובקרן וכדאמר משמי' דהראב"ד אהא דתניא וחוזר למדתו דצריך למדוד בכל רוח ובקרן אבל שני המקומות ברוח א' או בקרן א' שומעין למקום שריבה שמדד במקו' המישור ומותח חוט כנגדו ודיו ואע"ג דאיכא בהאי דוכתא עוד דוכתא דהרים וגאיות לית לן בה אטו כל פסיעה ופסיעה ימוד ותו התניא מודד המישור ומניח ההר. והרמב"ם פירשה ריבה למקום א' ממה שהיינו מוחזקין באותו תחום או מיעט וכו' שומעין אף למקום שריבה וכו':

ד' נט ובלבד שלא ירבה כו':

לר"ח דמתני ואלכסונה קאמר יותר ממדת העיר ברחבה מצד א' או עגולה ואלכסונה באלכסונה דקרן כדארש"י וכן אמרי כולהי רבוותאי באלכסונא דקרן שלא ירבה כנגד העיר מחברו אלא עד מה שיתרבה כנגד צלע העיר מפני שמדד הקרן באלכסונו והוא שריבה כנגד העיר יותר מחבירו תקע"ב לפי חשבון אמתא ותרי חומשי וכן אמר הרשב"א והרמב"ם אמר תק"פ וטרח בה ה"ה:

לא להקל על ד"ת כל מה שהקילו בתחומין לא להקל על ד"ת דהא תחומין דרבנן אלא להחמיר על ד"ת דאפי' היכא דאקילו ביה סוף סוף להחמיר על ד"ת הוא דמן התורה אפי' יתר מאלפים מותר:

מתני' הא דאמר רש"י דלא הוי רה"ר משום שלא רחב י"ו אמה אפילו ברחב י"ו אמה משכחת לה דפילושי' בתרי פתחי דמדאורייתא כסתימי כגון פתחי דמחוזא דעריב לה רבה ב"ר אבוה ערסייתא משום שיור אע"ג דפתחי דידי' כסתימי דמיין כדעולא דמיית ליה בפ"ק דאמר עולא הני אבולי דמחוזא אלמלא דלתותי' ננעלות בלילה חייבין עלי' משום רה"ר והשתא דננעלות לא הוי רה"ר ואפי' רבנן לא גזרי ביה אלא משום שיור הוא דערב לה ערסייתא וכן לרבה דאמר סולם תורת פתח עליה וסולם מכאן ופתח מכאן הו"ל כשתי פתחים ואין מערבין ודאי לענין רה"ר דאורייתא כסתים דמי דר"ה במחיצה תליא והא מחיצה היא אלא לגבי שיור גזור רבנן בתרי פתחי מפולשי אע"ג דמדאורייתא לא הוי פילוש:

כשתימצי לומר לדברי רש"י שלשה דברים נאמרו ברה"ר סמ"ך רבוא בוקעין בה ומפולש ורחב י"ו אמה במפולש אזלינן בתר השתא אי לית לה השתא אלא פתח א' ואינה מפולשת מערבין את כולה אפי' בעיר של רבים כדתניא ואע"ג דמעקרא הי"ל ב' פתחין ואי השתא מפולשת אע"ג דמעקרא לא הוי לה אלא