גאון יעקב עירובין כב

דהוי שיעור פתח ואי לא מטיא חקק לכותל הו"ל האי דמחקק לכותל דבציר מחלל עשרה כאילו לא הוה התם קורה כלל וכמשוכה בינה לכותל ג"ט דפסולה והר"י אלפסי והרמב"ם והר' מרדכי אמרו חוקק בו ד"א על ד"א ולא ידענא מאי טעמייהו אי קסברי רבנן מטיא לדופן בעינן ע"פ כל רחבו הו"לל ואי קסברי כי איכא משך מבוי אע"ג דלא מטיא לדופן בד"ט סגי משך מבוי ברוחב ד"א מי איכא למ"ד ותו מידי איריא אלא להרמב"ם והרמב"ם הוא דאמר מבוי שאין בפתחו ג"ט לא צריך כלום הא רוחב ג"ט מבוי הוא ולדעתן אישתבש ספרי בספרא דהרי"אפ והרמב"ם והר' מרדכי אלא סתמי מיכן על ד"א והכי אמרו חוקק בו ד"א. ותדע דהא הרא"ש העתיק לישנא דהרי"אפ ולא מייתי להא דעל ד"א אלא אמר לרוחב כל המבוי ואי איתא הו"ל לאתוי' ולאפלוגי עלי' כי אורחי' ותו הר"י קארו דקבל בכל דוכתא הילכתא כהרי"אפ והרמב"ם והכא לא מייתי למלתיהו כלל בספרו ב"י וקבע בספרו ש"ע כהרב בעל הטורים דאמר ע"פ כל רחבו אלא אינהו ברוחב לא קא מיירו ולא אמרו בה מידי:

עד כאן לא קאמרי ר' יוסף ואביי הכא אלא שאין בדופני המבוי י"ט כדאסברא ניהלן רש"י ובדאסברא הריטב"א הואיל ואין כאן דפנות ולא מבוי וצריך למשוי דפנות ולמשוי מבוי אבל מבוי שגבוה יו"ד טפחים והניח את הקורה למטה מיו"ד דאיכא מבוי ואיכא דפנות לר' יוסף דאמר בגבוה מיו"ד טפח ה"נ חוקק טפח ואיכא הכירא לעומד בתוך החקק ואביי דאמר ד"ט ה"נ ד"ט ואי הכשירו בלחי לא ידענא ואי בצוה"פ מסתברא דלא גרע מקורה ואפי' תימא דהכא גרע מגבוה מך' הואיל וליכא שיעור פתח מ"מ בד"ט ודאי לכ"ע סגיא. והרשב"א בעבוד' הקודש שער א. ג' אמר הניח את הקורה למטה מיו"ד טפחים אינה מתרת וכו' היה חלל שתחתי' פחות מי"ט מגביה את הקורה או חוקק את הקרקע שתחתי' עד שישלימנו לעשרה וכמה שיעור רחב חקק זה ד' אמות לאורך המבוי וצ"ת וצורת הפתח לא מהני בפחות מי"ט והרמב"ם אמר דמהני ותהו בה רבנן ורבן אליהו פריש לה. ב ד"א נדון משום מבוי הא דקיי"ל [ד' ד' ע"ב כל היכא דשוחקות לחומרא באמות שוחקות משחינן וכל היכא דעצבות לחומרא בעצבות משחינן הכא מאי בעצבות משחינן וכי איכא ד"א עצבות נדון משום מבוי וצריך לחי אחר לחומרא או דילמא מידי הוא טעמא משום דמשך מבוי ד"א. ובמשך מבוי ד"א שוחקות בעינן לחומרא ה"נ אי איכא ד"א שוחקות דאית בי' משך מבוי נידון משום מבוי הא עצבות דליכא משך מבוי אינו נידון משום מבוי ואין צריך לחי אחר. ומסתברא דהכא והכא לחומרא איבעיא לן לחי הבולט מב' צדדין ד"א מכאן וד"א מכאן מהו. כי קאמר רב מצד א' אבל גיפופין מב' צדדין פתחא הוא אי דילמא פתחא דמבוי אי פתח גמור אי עומד מרובה אי לחי וקורה אבל גיפופין דלאו לחי ופרוץ מרובה אפי' משני צדדין נמי לא:

נידון משום מבוי. אוקמה רש"י בלא קבעו לשם לחי דאי קבעו לשם לחי כמה דמרווח ללחי וסתים לי' טפי עדיף. קמו רבנן דתוס' והריטב"א בשטתי' דרש"י ופליגא דהרשב"א דאמר עבודת הקודש שער א'. ו'. עשה לחי רחב ד' אמות אסור דכל שהוא רחב ד"א יצא מתורת לחי' ונידון משו מבוי אלמא קסבר הרשב"א אפי' עשה לחי נמי ד"א לא. ולרש"י קשה א"ה היינו דאמרינן אותו לפי היכן מעמידו אי דמוקי לי' בהדי' אוסופי הוא דקא מוסיף עלי' וא"ר פפא דמוקי לי' לאידך גיסא ור' הונא ברי' דרב יהושע אמר דמטפי בי' או דמבצר בי' והא הכא דלשם לחי הוא דמוקי לי' וכי מוקי לי' בהדי ואוסופי קא מוסיף אמאי לא והא אמרת לשם לחי כמה דמרווח לי' וסתים לי' טפי עדיף וצ"ל כיון דאידך לאו לשם