גאון יעקב עירובין ריח

ולהרשב"א גיא וגדר והר וכותל כולן שוין. וד' מידות מתלקט יו"ד מתוך יתר מה' מודד כולו ומסתברא דנפקא לי' ממתניתא דמתני הריא"פ והתניא מודדו מדידה פה. מתוך ה' מבליעו או מקדר מתוך ד' אומדו יורד החוט כנגדו מודד המישור. וביורד החוט כנגדו ל"ש אלפים ל"ש יתר מאלפים ומתלקט מתוך ה' או מתוך ד' עד אלפים יתר מאלפים מקדר. ל"ש בגובה ל"ש בעומק ולהרא"ש שלש מדות בהר וכותל שתים בגיא שלש בהר מתלקט יו"ד מתוך ה' מבליעו או מקדר מתוך ד' אומדו יורד החוט כנגדו מודד המישור ומתוך ד' אומדו לא אמרן אלא ביכול להבליעו אבל אינו יכול להבליעו צריך לקדר וכבר אמרן דלא מסתבר אלא בין כך ובין כך אומדו שתים שהן ארבע בגיא שתים ביכול להבליעו ושתים באינו יכול להבליעו יכול להבליעו מבליעו אפי' בחוט יורד כנגדו. אלא אם יורד כנגדו מבליעו אפי' ביתר מאלפים. ואם אינו יורד כנגדו עד אלפים מבליעו יתר מכן מודד כולו ושתים באינו יכול להבליעו אם החוט יורד כנגדו אינו מודד אלא המישור ואפי' יתר מאלפים ואם אין החוט יורד כנגדו עד אלפים מקדרו יתר מכן מודד כולו:

מדקאמר ולא בערי מקלט מכלל דבשאר ערי הלוים מקדרין בתחומן כי היכי דמקדרין בתחומי שבת דתחומי שבת הא מערי לוים ילפינן להו אלא כיון דלקליטה דרוצח אין מקדרין ממילא למיהב תחום ערי מקלט ללוים נמי אין מקדרין דכי להא הוי תחום ולהא לא הוי תחום וממילא לשאר ערי לוים. ותו מכדי טעמא מאי דאין מקדרין מפני שהן של תורה והני נמי הא של תורה נינהו. וכדאמרו גבי ספק עירוב דבכל מערבין דלמ"ד תחומין דאורייתא אין מקדרין כדאמר רב נחמן בהנך מפני שהן של תורה אלמא כל של תורה אין מקדרין ולמ"ד תחומין דאורייתא בין תחומין בין ערי הלוים אין מקדרין ולמ"ד תחומין דרבנן בתחומין מקדרין בלוים אין מקדרין ולא ילפינן תחומין מלוים הואיל ומדרבנן נינהי לקולא ילפינן מהנך דשל תורה לחומרא לא ילפינן הם אמרו תחומין והם אמרו לקדר ופליגא דירושלמי דאמרה למ"ד אלף מגרש ואלפים תחום שבת אע"ג דתחומין דאורייתא מקדרין בתחומין ואין מקדרין בערי הלוים [הואיל ותחומין לא גמרי מערי הלוים. ולמ"ד אלף מגרש ואלפים שבות וכרמים בתחומין נמי אין מקדרין כיון דנערי הלוים. גמירי דמיין אהדדי:

] חסר שם שנאכל מעש וכתבתי מדעתי וכן הוא בירושלמי:

מתני':

אלא מן המומחה אמרי קשישאי כדכתוב ומחה ואמר ר"ת למדוד באמצע העיר להבליע ולקדר ההרים וגאיות:

והר"י אלפסי אמר מלשון ומחה כלומר מקום שוה ומישור ודהריא"פ לאו היינו דר"ת דלא קאמר כנגד העיר אלא מקום שמודד והא מקום שוה ומישור אלא כדאמרי הריטב"א וה"ר יונתן אליבי' שאין מתחילין למדוד אלא ממקום שיכול להגיע מכאן ועד סוף התחום שלא יצטרך להניח מקום המדידה ולילך למקום אחר כדי להבליע כו' ולדידן אתחזיא לא מיבעיא הא דלא אלא אפי' לא יצטרך להניח מקומו ואיכא כנגד העיר מקום שוה ומישור ומקום גאיות והרים לא ימוד במקום גאיות והרים להבליעו או לקדר או מדידה יפה אלא מודד במקום המישור ומשם מותח החוט ודיו וכי אמרינן מקדר או מבליע שאין שם מקום מישור והכי תניא בתוספ' היה לפניו הר ומישור מודד את המישור ונשכר ומניח את ההר הר וגאיות מודד את הגאיות ונשכר ומניח את ההר ואיכא למימר אפי' כנגד העיר הרים