גאון יעקב עירובין ריז

הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו אבל באין יורד כנגדו אע"ג היכא דעד אלפים אומדו להרשב"א דמשוי גיא להר מ"מ טפי מאלפים אפי' הבלעה לא:

ואמרו רבותינו בעלי התוס' דרב יוסף אדשמואל קאי וכן אמר הרשב"א והרא"ש והריטב"א דאמרו תרוי' דרב יוסף בהבלעה דבגיא מ"מ מבליעו וקמ"ל דבהבלעה נמי שאני חוט יורד כנגדו מאין יורד כנגדו דהתם ק' למר ואלפים למר טפי לא וביורד כנגדו אפי' טפי מאלפים מבליעו ודשמואל בלא יכול להבליעו דמקדר ובחוט יורד כנגדו לא אטרחוה ומודד המישור והיינו דארש"י בדשמואל אמקדר ודרב יוסף אהבלעה ולהרמב"מ שמואל בכותל ולא אמרו בו אלפים ודרב יוסף בגיא ובגיא לא אמרו יורד כנגדו אלא לענין אלפים אבל לענין הבלעה וקידור אפי' ביורד כנגדו מקדר:

בחוט יורד כנגדו דכ"ע אפי' יתר מאלפים ואפי' ללישנא קמא דמתנייתא ורב יוסף באין יורד כנגדו אבל ביורד כנגדו לא קמיירי ובאין החוט יורד כנגדו ללישנא קמא הלכתא כאחרים דקאי רב יוסף כוותי' וללישנא בתרא דרב יוסף ביורד כנגדו אימא באין יורד כנגדו הלכה כרבים ועד ק' אין טפי לא ומדקי"ל הלכה כמיקל בעירוב הילכתא כלישנא קמא לקולא והיינו דאמרי כולהי רבוותא עד אלפים:

וכי אין חוט כו' עד כמה ש"מ בגיא אפי' מתלקט אלפים מתוך ד"א נמי לא:

מיהא איכא למימר בהבלעה דיותר מאלפים או באומד וכדאמרן ולהרא"ש מוט יורד כנגדו דהר לא מיפרשא ואיכא למימר בהר נמי אי בכל שיפועו לית בי' ד' לא חשיבא ואפי' מתלקט גובה פורתא והריטב"א פריש לר"ת דכי ליכא כשלון יתר מד' מודדו כקרקע חלקה אע"ג דכי מטי טפי איכשלי בי'. והריא"פ מתני וכי חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה. ופריש הריטב"א לרש"י דכי יורד כנגדו ממש עד עומק ד"א הו"ל לא ניחא תשמישתי' דד"א לא שייר אינשי. וה"ה תרגמא אליבא דהרמב"מ וכי חוט יורד כנגדו דאמרת אפי' עמקו יתר מאלפים עד כמה יהא עמקו אמר אבימי ד' אלפים:

בתוס' ללישנא קמא דרבא לא מיפרשא מאי ניחא תשמישתי' ומאי לא ניחא תשמישתי' ורש"י הא פריש התם ניחא תשמישתי' כגון יו"ד מתוך ד' וממילא דבציר מהא הוה לא ניחא תשמישתי':

להרשב"ם ללישנא קמא דרבא ג' מדות מתלקט יו"ד מתוך ה' מדידה יפה:

מתוך ד' מבליעו או מקדר עד שירד חוט המשקולת כנגדו:

חוט יורד כנגדי מודד המישור ומדלג השיפוע ולרב הונא ברי' דר"נ ד' מדות יו"ד מתוך ה' מבלועו או מקדר מתוך ד' אומדו חוט יורד כנגדו מודד המישור יו"ד מתוך וי"ו ודד כולי כדתניא ימוד את הכותל ואוקימנא בניחא תשמישתי':

להרמב"מ שלשה דברים נאמרו במדידה הר וכותל וגיא שתי מדות בגיא ושתים בהר ושלש בכותל שתים בגיא אין חוט יורד כנגדו עד אלפים עומק מבליעו ואם אינו יכול מקדרו חוט יורד כנגדו עד ד' אלפים מבליעו או מקדרו. יותר מזה מודד כולו והיינו דרב יוסף ומתניתא שתים בהר מתלקט יו"ד מתוך ה' מבליעו או מקדרו. מתוך ד' אומדו ובפירושו על המשנה פחות מה' כמתוך ד' והיינו רב הונא ברי' דר"נ. שלש בכותל נוח להשתמש בו מודד כולו ואם לאו אומדו. יורד החוט כנגדו מודד המישור והיינו דתרתי מתנייתא כדמתני הריא"פ ודשמואל: