גאון יעקב עירובין רטז

מדידה יפה ובדלא ניחא תשמישתי' אומדו ובחוט המשקולת יורד כנגדו מודד רחבו מדידה יפה ש"מ כהריא"פ מתני לה ומתני' בכותל לא קמיירי גדר לאו היינו כותל דבכותל לא איתניא לא הבלעה ולא קדור ודר"י אמר שמואל אכותל וכדאמר ה"ה והאי ל"ש אאומדי קאי. רבותינו בעלי התוס' מפלגי בין גיא להר מדאמר שמואל ל"ש אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו מכלל דגיא אפי' לא ניחא תשמישתי' כל שאין החוט יורד כנגדו מבליעו או מקדר. ובהא ניחא הא דתניא בתוספתא הי' לפניו הר וגיא מודד את הגאיות ונשכר ומניח את ההר והכא במקום שיכול להבליע דגאיות נוחין להבליעו מהר ונשכר בהבלעתן. וגדולה מזו אמר הרא"ש אפי' בחוט יורד כנגדו בגיא אם יכול להבליעו מבליעו וכי אתמר דשמואל אאינו יכול להבליעו אתמר דמקדר ובחוט יורד כנגדו לא אטרחוה לקדר ומודד המישור והשיפוע מדלג וכן אמר הריטב"א אהא דרב יוסף בחוט יורד כנגדו דשמואל בקדור ודרב יוסף בהבלעה ואפי' בחוט יורד כנגדו מבליעו אלא דאפי' ביתר מאלפים מבליעו ובאין יורד כנגדו עד אלפים דהבלעה בגיא לא מטרח מידי ואמר הרא"ש בלא יכול להבליעו בהר נמי מקדר אע"ג דלא ניחא תשמישתי' דבקדור לא עדיף הר מגיא וגיא גופי' מנא לי' להרא"ש דמקדר משום דס"ל יכול להבליעו בגיא אפי' בחוט יורד כנגדו מבליעו ואלא שמואל קידור קאמר וקאמר ל"ש דמקדר בלא יכול להבליעו אלא שאין חוט יורד כנגדו מכלל דכל שאין חוט יורד כנגדו אע"ג דלא ניחא תשמישתי' מקדר ואנן קשיא לן מילתי' טובא מ"ש יכול להבליעו בהר היכא דלא ניחא תשמישתיו דאומדו ולא אטרחוהי רבנן להבליע ומה שנא לא יכול להבליע דטרחוהו רבנן לקדר הא קידור נפיש טרחי' מהבלעה וכ"ת הבלעה דהר נפיש טרחי' מקידור ביכול להבליעו נמי מ"ט אקילו בי' רבנן באומד לקדרו וכ"ת כל שיכול להבליעו לא תקינו בי' רבנן קידור הא גיא יתר מאלפים לרש"י אע"ג דיכול להבליעו מקדרו ורב הונא ברי' דר"נ נמי סתמא קאמר אמתני' ל"ש אלא במתלקט יו"ד מתוך ה' ובין אהבלעה בין אקידור דמתני' קאמר נהי דהבלעה בגיא איכא למימר הואיל ולא מטרח בה מידי מ"מ מבליעו אלא קידור בהר מ"ש מהבלעה דידי' ותו הידור בגיא היכא דלא ניחא תשמישתי' אמאי גרע מהבלעה דהר דלא אטרחו רבנן קידור בגיא נמי לא לטרח ואי משום הא דשמואל לא איריא אימא שמואל ה"ק ל"ש מבליע או מקדר וכי לא ניחא תשמישתי' אומדו אלא שאין חוט יורד כנגדו אבל חוט יורד כנגדו לא מבליעו ולא מקדרו ולא אומדו אלא מודדו מדידה יפה ואי לא קאי אהבלעה קאמר ל"ש מקדרו או אומדו ואפי' בלאו ברייתא דאומדו לא תיקשי דשמואל לא אתי לאפוקי אין יורד כנגדו אלא דלא משח לי' מדידה יפה כחוט יורד כנגדו וקאמר ל"ש תקדרו אבל מדידה יפה לא אלא באין יורד כנגדו אבל יורד כנגדו מודדו מדידה יפה אבל באומד לא קמיירי דאיכא גווני באין יורד כנגדו דאומדו ואפי' הבלעה ליכא למשמע מדשמואל דשאני גיא מהר ועל כרחך צריך אתה לומר כך להרשב"א (עה"ק שער ה' סי' י"א) דלא שאני לי' בין הר לגיא וכי היכי דבהר בלא ניחא תשמישתי' אומדו בגיא נמי אומדו להרא"ש נמי נהי דבהבלעה שאני לי' בין הר לגיא כדמשמע דרב יוסף ומתנייתא דאלפים בקידור בגיא נמי היכא דלא ניחא תשמישתי' ולא יכול להבליעו אומדו וכ"ת גיא להרא"ש נפקא לי' מדאצריך הבלעה בעמקו אלפים ואלפים עמוק דמבליעו בחבל נ' מתלקט טפי מיו"ד מתוך ד' כדאמר ה"ה ותו לדידי' דאמר ד' דאמר אבימי דמתרחק ד' אלמא אפי' אלפים מתוך ד' חדא התם הבלעה קידור מנא לי' ותו מאן דנפקא לי' מהא לא מדמי הר לגיא כלל:

ב:

אלפים פירש"י אבל יותר מכאן מקדר וכן אמר הרשב"א וכולהי רבוותאי אמרי מודד כל השיפוע: