גאון יעקב עירובין רטו

וכי קאמר רש"י במדרונו אבל בעומקו ליכא טפי ופליגא דהרשב"א והריטב"א דאמרי מאי בעומקו אלפים משפתו אל שפתו שתי המדרונות ותתתיתו וכי תימא קסבר רש"י מתני' בחוט המשקולת יורד כנגדו דא"ר יוסף אפי' יתר מאלפים הא מתניתין מקדר תנן והתם מודדו מדידה יפה ואיכא למימר רש"י בחוט המשקולת יורד כנגדו וכהרא"ש והריטב"א דאמרי בי' הבלעה אפי' יתר מאלפים ורש"י בהבלעה קמיירי בקידור לא קמיירי:

ד' נ"ח:

גמ' מה"מ כו' אסמכתא בעלמא היא מדקתני מתני' מבליעו ומקדר ומאן דאית לי' תחומין דאורייתא לית לי' בתחומין הבלעה וקידור כערי המקלט ועגלי ערופה כדאמרינן בבכל מערבין בשמעתא ספק עירוב ותניא נמי אם אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה קתני הבלעה אלמא תחומין דרבנן וקתני של נ' אמה ואיכא למימר דרשא גמורה היא כדאמור בתוספות עושין פסין וכי אתא קרא אעגלה ערופה וערי מקלט ותחומין מיני' ילפינן:

לא פחות מפני שמרבה וכ"ת כי מרבה מאי הוי הא ליכא בתחום אלא כמדת החבל ולמה לא נמתח לחבל תריץ כשמודד את החבל לידע מדת החבל אין דרך למותחו כ"כ ומדתו מ"ט אמה והשתא אימא מתחי' לי' טפי ואיכא בתחום טפי ממ"ט ואתה מודד לו מ"ט ולא יותר מפני שממעט ובשעה שנתן מדה להחבל הי' מותחו ולא הכפיל ועלה מדתו נ"א אמה והשתא אימא יכפיל ואין בתחום כ"כ ואתה אומר נ"א אלא בחבל של נ' אמה שלא נמתח יותר מדאי ולא יכפיל ובכל שעה שוה מדתו ויש בתחום מדת החבל:

ההיא בדתרעי. בתוס' והא דכתיב מדד אה רוח הקדים ה' מאות קנים בקנה המדה וגו' אומר ר"י בחבל מדה מדדו ה' מאות קנים ואכתי קשיא מכדי קרא קנה בדתרעי וקנה בד' רוחי קאמר ממאי דתרעי בקנה ורוחי בחבל אימא כי היכי דתרעי בקנה משח כדכתיב ובידו קנה המדה רוחי נמי בקנה משח אלא מהתם לא תיקשי דנין קרקע מקרקע דהכא קרקע ובזכרי' נמי קרקע ירושלים משח ארכה ורחבה דכתיב פרזות תשב ירושלים ואני אהי' לה חומת אש ואין דנין קרקע מחומה דביחזקאל חומה הוא דמשח כדכתיב חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות ודמשני ההיא בדתרעי דקרא בהדיא קאמר וימר את סף השער וא"נ קרקע משח דתרעי משח ואבע"א היינו דקאמר בדתרעי דלאו קרקע משח אלא סף השער וגבהו ורחבו כדכתיב ובירושלמי אמר ר' ישוע אבל מה אעשה וכתיב בנביאים חבלים ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא דיחזקאל ואית לן למימר דפתיל פשתים למדת קרקע וקנה המדה למדת החומה והיינו דכתיב בכל הבנין קנים ובחוץ כתיב בצאת האיש קדים וקו בידו וכתיב שבטי ישראל יוסף חבלים:

ואם הי' גיא מעוקם הא דקשיא לי' לרש"י מאן דאמר מאי מעוקם ניחא תשמישתי' איכא למימר מדאמר רבא ל"ש אלא במת לקט יו"ד מתוך ד' אבל מתלקט יו"ד מתוך ה' מודדו מדידה יפה ואי איתא הכא היכי רמי אי ביו"ד מתוך ד' התנן מבליעו ואי ביו"ד מתוך ה' מודדו מדידה יפה מיהא אימא רבא ד' דוקא וה' דוקא קאמר וטפי מד' ובציר מה' היינו דתניא מקדר ועולה והשתא דתניא בתוס' גיא מעוקם שאינו יכול להבליעו אמרינן לקולא ובציר מה' כמתוך ד' וכן אמר הרמב"מ אמתני' לרב הונא ברי' דר"נ דעד ה' אומדו:

הריא"פ מתני והתניא מודדו מדידה יפה התם דניחא תשמישתי' כו' ותרגמא הריטב"א אליבי' דהריא"ף דמתני' בניחא ולא ניחא ואנן חזינן להרמב"מ דלא אמר בכותל לא הבלעה ולא קדור אלא בניחא תשמישתי' מודדו