גאון יעקב עירובין ריד

הכל לחד שינויא דבתוס' לא אמרינן רואין אלא לחיצונים אבל לאמצעים לא והרמב"מ אמר הרי שלשתן כמדינה אחת וכו' וכן אמר הריטב"א ומתני' דקתני עושה את שלשתן להיות אחד מסעייתן:

הא דפשיטא להו לכלהי רבוותאי דלעיר מעברין אפילו טובא בתים ובית זה בע' ושיריים לזה מדאמרינן בעושין פסין דאזלי מברניש תלתא פרסי לבי כנישתא דדניאל לא כך אמרו בירושלמי דריש פירקין אלא כך אמרו דאין נותנין עבור לעבור אלא עד אלפים והרא"ש אמר דברניש עיר גדולה דג' פרסי הוה וטפי מחוור דגמרא דידן ס"ל כרשב"י דהלכתא כדברי המיקל בעירובין וכולה מילתא דמר קשיא הא דאמר דברניש עיר גדולה הואי כבר פרישנא בירושלמי דכולהי אמוראי דהתם דאפי' בעיר גדולה אין ניתנין יתר מאלפים והאי גופי' דאמר הדא דאת אמר בעיר גדולה נמי מסתברא דלא פליג אכולהי אמוראי ועד אלפים קאמר ולחומרא דבקטנה אפי' עד אלפים לא שלא תהא תוספתה יתרה עלי' וא"נ איהו פליג אכולהי לית הלכתא כוותי' לגבי' והא דאמר משום דאנן כרשב"י דהלכה כדברי המיקל בעירוב להגאונים והרמב"מ דאמרו תחומין י"ב מיל דהווי תלתא פרסי דאורייתא ואנן תרגמינן לשמעתי' שלהי פרק קמא ליתא להא מילתא ותו הא אוקמוה התם לדרשב"י להלך אבל לעבר כולהי אמוראי דהתם דאין נותנין עבור לעבור אלא עד אלפים ולא פליגי אדרשב"י אלא הא דברניש נמי להלך בין הדיורין הוא דשרי אבל לעבר ולהלך כנגדן אסור ומדירושלמי שמעינן דהלוך ביניהן אפי' טובא שרו מהא דרשב"י עבור עד ד' אלפים אפי' חוץ לעיר נותנין עבור לעבור ואפי' בעיר קטנה דבהא הלכה כדברי המיקל בעירובין עבור יותר מאלפים חוץ לעיר ודאי אין נותנין דכולהי אמוראי הכי ס"ל ובעיר עצמה אם כנגד הפגים דכ"ע אין נותנין וכנגד בתי העיר עצמן כעשוי' כמין גא"מ לר' יוחנן וסיעתו אין נותנין לשאר אמוראי נותנין וכוותי' דר' יוחנן מסתברא דאביי נמי דאמר בעשוי' כקשת כרבא ברי' דרבה ב"ר הונא משום דאי בעי אזיל דרך בתים ע"כ לא קאמר אלא התם דמהאי גיסא ומהאי גיסא מצי אזיל אבל הכא דמהך גיסא מצי אזיל דרך בתים ומאידך גיסא דליכא בתי לא מצי אזיל לא וכדפרישנא בירושלמי בעיר כמין קשת לר' אחא ור' שמואל ואע"ג דלא אשכחן לן חבר לית לן לפלוגי עלה דירושלמי היכא דלח אשכחן לבבלי דליפלוג עלה ועבור חוץ לעיר יותר מאלפים דאין נותנין איבעיא לן היכא דאיכא בתי או פגומי ודכוותי' מהך גיסא ומהך גיסא אפי' טפי מאלפים נותנין כיון דלהלך ביניהן אפי' טובא שרי. השתא מצי אזיל דרך בתים ופגומין מכאן ומכאן וכעיר העשוי' כקשת דמי ול"ש בעיר ול"ש חוץ לעיר יותר מאלפים מחד גיסא אסור מתרי גיסי שרי או דלמא כי אמרינן מתרי גיסי שרי בעיר עצמה אבל חוץ לעיר לא מידי דהוה אבתי דמחד גיסא למאן דפליג אר' יוחנן ואמר כנגד העיר שרי ומחוץ לעיר אסור:

עוד אמרו בירושלמי דחריץ בין שתי עירות עמוק יו"ד ורחב ד' מפסיק ואע"ג דפרישנא התם בגוונא אחרינא מחוורתא כדשנינן מעקרא והשתא היכא דאיכא חריץ עמוק יו"ד ורחב ד' בין הבתים דבתוך ע' ושיריים לא מיבעיא דמפסיק ואפי' להלך אסור ומודד מן החריץ אלפים ודברניש על כורחך לא הוה התם חריץ וכן בדרשבאי:

עוד משמע התם דנחל מפסיק מיהא נחל איכא למימר התם דלא כר"מ דאמר נותנין קרפף לעיר ומשום דלא יהבינן קרפף לעיר אמרו אם בינה לנחל ד' טפחים מודד מן החומה וכדפרישן התם ותיפשוט מינה דלית הלכתא כר"מ:

מתנית':

מבליעו. פירש"י אע"פ שיש במדרונו הלוך יותר מאלפים והא דאמרינן בשמעתין אפי' לאחרים עד אלפים אין טפי לא התם בעומקו דכי עמיק טפי ממאה לת"ק ומאלפים לאחרים אינו מבליעו