גאון יעקב עירובין ריג

ולשתים נותנין קמ"א אמה ושליש לבר מה"ר יונתן דאמר כחייא ב"ר ואין נותנין לשתים אלא קרפף אחד וכולהי רבוותאי דלא כוותי':

ועיר ובית אמר ר"ת נותנין קרפף לעיר וקרפף לבית ולא הודו לו. ותניא דמסייע לר"ת דתניא בתוספתא פ"ד כמה יהיו קרובות לעיר ויהיו מתעברין עמה ע' ושיריים על ע' ושירים שהן קמ"א ושליש שאנו נותנין ע' ושיריים לעיר וע' ושיריים לבתים שמתעברין עמה שהן קמ"א ושליש. ומסתברא דט"ס הוא דתנא ע' ושיריים קאמר ולא קאמר ב' פעמים ע' ושיריים אלא סמי מיכן שהן קמ"א ושליש וסופר טועה ראה ע' ושירי"ם על ע' ושיריים וחשב ב' פעמים ע' ושיריים ור"ת נמי לאו מהא שמיעא לי' מיהא בלאו הכי דתוספתא קשיא האי על ע' ושיריים מאי היא הא בין הבית לעיר ע' ושיריים הוא דהוה ורוחב ע' ושיריים מאי בעי הכא ואי דמעברין עד רוחב ע' ושיריים הא ליכא למ"ד אלא אי אין מעברין כנגדו כלל ובין בית לעיר הוא דשרי אי דמעברין כנגדו עד סוף העיר אבל עד ע' ושיריים לא אשכחן הלכך אמרינן משבשתא היא ור"ת מתרץ לטעמי' ורבנן מתרצי לטעמי' ר"ת מתרץ לטעמי' תני כמה יהי' קרובות כו' ע' ושיריים וע' ושיריים שהן קמ"א ושליש וה"ק ע' ושיריים לבית ע' ושיריים לעיר ורבנן מתרצי לטעמי' תני כמה יהי' קרובות כו' ע' ושיריים והא דקתני סיפא כמה הן ע' ושיריים בית סאתים כחצר המשכן לאו אדהכא קאי אלא אדאמרינן בעלמא ע' ושיריים על ע' ושיריים מותר בקרפף הוא ב"ס ומינה דהכא יהי' קרובין ט' ושיריים כשיעור אורך הקרפף וצ"ת והריטב"א אמר לחייא ב"ר נמי שתי עירות דוקא ואיכא בין שתי עירות לעיר ובית או בית ובית קרפף שלם לשתי עירות נותנין קרפף שלם ולעיר ובית או בית ובית בתוך ע' אמה ושיריים אין ע' אמה ושיריים שלמים לא ולא מצאנו לו חבר והרמב"מ בפירש שמיע לן דלא ס"ל הא דאמר כל בית דירה שהוא יוצא מן המדינה אם הי' בינו ובין המדינה ע' אמה וב' שלישי אמה כו' או פחות מזה הרי זה מצטרף למדינה כו' הרי אמר בבית קרפף שלם. ובית ובית אמרו רבותנו בעלי התוס' והרא"ש והריטב"א שהיא כעיר ובית ונפקא להו מעיר שאין לה חומה:

ואע"פ שאין עיר כלל אם אין בין שני הבתים אלא ע' אמה ושיריים וכן בתים הרבה ואין ביניהן ע' אמה ושיריים כולם כבית אחד ומודדין להן מן הבית האחרון:

והא דאמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן יושבי צריפין הואיל ולא קביעי לאו בני עבור נינהו כבורגנין היכא דשכיחא בידקי וגנבי ובהדי עיר נמי לא מתעברין וכן אמר הריטב"א דצריפין הואיל ולא קביעי לא הוו כבתים. והא דתנן כיצד מעברין את הערים ותנן עבורה של עיר מאי איריא עיר אפי' בית נמי לא נצרכא אלא למוציאין את המדה כנגדן. עיר מוציאין כנגדה ומרבעין אותה בית אפילו גדול הרבה ובתוך ע' אמה ושיריים בית קטן הימנו אין מוציאין את המדה כנגד הקטן לרבעו כנגד הגדול ולא מסתברא לן אלא מדלא לישתמיט תנא או אמורא למימר עיר לגבי עבור מכלל דלבית ליכא עבור אלא היכא דאיכא עיר אפילו בתים טובא יהבינן עבור לעבור וכן הרמב"מ לא אמר אלא עיר ובתים ואף הרב בעל הטורים דבכל דוכתא בשיטתי' דאבוה קאי לא מייתי אלא עיר ובתים ולא דמי לעיר שאין לה חומה התם שם עיר לה תדע למ"ד בירושלמי אין נותנין עבור לעבור אלא בעיר גדולה שלא תהא תוספות מרובה על העיקר עיר שאין לה חומה דסתמא לא גדל בית א' בכל העיר ואי משום עבור היא הרי תוספות מרובה אלא שאני התם דשם עיר לה:

איבעיא לן ג' בתים כעין ג' כפרים המשולשין דמתניתין ובית קמ"ה בע' אמה ושיריים סמיך לעיר מהו אמרינן בהו רואין כי היכי דאמרינן בכפרים או דלמא כפרים אין בתים לא בג' כפרים לרש"י והרמב"מ ובעלי התוס' והרא"ש קמ"א לכאן וקמ"א לכאן להראב"ד והרשב"א והריטב"א קמ"א בין