גאון יעקב עירובין ריב

כוותי' ולחייא ב"ר ד"ה היא לר"מ קמ"א לכאן וקמ"א לכאן ולרבנן בין הכל וקתני מתני' קמ"א למר כדחית ליה ולמר כדאית ליה ולהראב"ד ודקמו בשיטתי' בין לר"מ בין לרבנן קמ"א בין הכל ואיכא למימר עד כאן לא קאמר הראב"ד אלא לרב הונא ואליבא דרבנן דס"ל לעיר א' יהבינן קרפף א' ולתרתי יהבינן תרי טעמא מאי משום דדחיקא תשמישתי' והכא הא אמצעי לאו הכא קאי לדחוקי תשמישיתי' אבל לר' מאיר דס"ל לעיר א' יהבינן ליה קרפף ה"נ יהבינן לאמצעי קרפף דרואין כאלו הוא וקרפיפו הכא קיימי ואיכא למימר להראב"ד דאמר לאמצעי אין נותנין קרפף לחייא ב"ר הא נמי ר' מאיר היא דאמר לתרי יהבינן תרתי הכא יהבינן חדא לכל חיצון אבל לרבנן דאמרי קרפף אחד לשתי עירות הכא דלאמצעי לא יהבינן לי' הואיל וקאי לברא לחיצון לחודי' לא יהבינן קרפף ואע"ג דלרב הונא אליבא דרבנן נמי לחד לא יהבינן כלל מ"מ הואיל ולתרתי יהבינן תרי הכא אהני לי' אמצעי לחיצון למיהב לי' קרפף דחיצון כאלו הוה קאי התם ולנפשי' לא אהני הואיל וקאי לברא אבל לחייא ב"ר לרבנן דלתרתי יהבינן חד א"נ קאי אמצעי התם לא יהבינן קרפף לחיצון אלא חד קרפף לתרווי' והשתא דלאמצעי לא יהבינן לי' לחיצון לחודי' לא יהבינן קרפף והיינו טעמא דהריא"פ דנא מייתי לדר' חנינא ודאביי ורבא ודחומת העיר שנפרצה ותהי בה הרז"ה ולדידן משום דס"ל הלכה כחייא ב"ר וכדאמר ה"ר יונתן וס"ל הלכה כחכמים וליתי' לכולה שמעתא דכפרים המשולשין ור' חנינא ואביי ורבא כולהי אליבא דר' מאיר ולפרוקי מתניתן מיהא לא מסתבר למימר דכולהי דלא כהלכתא ותו סוף סוף הו"ל להריא"ף לאתויי הא דג' כפרים דאמרינן רואין היכא דבין ב' חיצונים יתר מע' ושיריים דהוו כדי עבור והאמצעי ממלא כל האויר כולי' דביני' ורואין כאלו מטילה לביניהם וסמוכין ממש זה לזה ולא אשכחן נמי דלימא הלכתא כחייא ב"ר לבר מה"ר יונתן ואיהו קאמר דמתני' אזדא כוותי' אדרבא מתני' כוותי' דרב הונא דיקא דסיפא רבנן הוא דקא מסיימי למילתי' וכדאמרינן ה"נ מסתברא ולחייא ב"ר שינויא הוא דשנינן אליבי' ואשינויא לא סמכינן והריא"ף דלא אמר הלכתא כמאן סמך אכללא דהלכה כדברי המיקל בעירוב כדאמר הרז"ה ואפי' לחייא ב"ר ולהראב"ד נמי מסתברא דאפי' לרבנן יהבינן קרפף אחד הואיל ואפלגא קרפף דחיצון אהני אמצעי כי היכי דאהני לרב הונא אכולה קרפף דידי' כיון דאית לי' לחיצון פלגא יהבינן לי' כולה קרפף:

כשתימצי לומר לדברי ר' מאיר נותנין קרפף לעיר לכל רוח ועושין לו קרן כמין טבלא מרובעת של ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים ואח"כ מודדין את התחומין ולדברי חכמים אם יש בית בסוף ע' אמה ושיריים מרוח אחד או מב' רוחות מזרח ומערב או צפון ודרום לאותו רוח מעברין כדין ארוך וקטין ואם במזרח ודרום נותנין לה הקרן של דרומית מזרחית ועושין כמין טבלא מרובעת:

אמר הר"מ הלכה כר' מאיר קמו הרא"ש וה"ר מרדכי בשיטתי' וכן אמר הרשב"א והרשב"א לטעמי' דאמר הלכה כר"ש דט"ו אמה להקל ולדידהו בעיר אחת אע"פ שאין שם בנין כלל מודדין מחוץ לע' אמה ושירים ולא מיבעיא לשתי עירות שנותנין קמ"א ושליש ואמר הרב בעל הטורים אה יש בית בע' אמה ושיריים מותח החוט כנגדה וכן הרבה בתים ואחר שעברה ורבעה מודדין ע' אמה ושיריים ומשם אלפים והריטב"א אמר אמתני' ומיהו אפי' לר"נ אין נותנין קרפף אלא לעיר שאין לה עבור מעצמה וה"ה לרבנן בשתי עירות ולדידי' אם יש בית הרי יש לה עבור שוב אין נותנין לה קרפף שהרי יש לה קרפף עד הבית וכן אמר הרשב"א (עבה"ק בית נתיבות שער ה' סימן ו') קרפיפות אלו שנותנין לעירות לא לעבורן נותנין אלא מקיר העיר. והרמב"מ ודקמו בשיטתי' אמרו הלכה כחכמים וכרב הונא ולעיר אחת אין נותנין כלום