גאון יעקב עירובין רי

רוח והדר קתני דבקרן לא ימדוד מאמצעו אלפים שהוא מפסיד את הזויות דקרנות והאי כשהוא מודד אקרן קאי כשהוא מודד לקרן ואי קשיא לך כל הני טבלאות ל"ל מתניתא שיעור תחומין קמ"ל דלימדוד לכל רוח אלפים מרובעות ולקרנות אלפים מרובעות ואי משח מקרן באלכסונא ועלי להאי שיעורא נמי ש"ד א"נ שמנה מדידות צריך למדוד לאורך ולרוחב וכדאזדא שמעתא דגיא וגדר וכדאמר התם הריטב"א משמי' דהראב"ד:

פלגא הוי בתוספות מילתא פסיקתא נקיט ואתי דאי דתחומין קאמר הוי פלגא:

ורבותינו הומ"ל דאי דתחומין וקרנות לא פסיקא לי' כמה הוי דבמתא תרי אלפי הוי טפי מתלתא ובמתא אלפי הוי תלתא כדאמרינן בשמעתן וכה"ג בשאר מתוותא לא דמיין אהדדי אלא לרווחא קאמרי דאי בהדי מתא לא פסיקא לי' טפי ומעקרא נמי הוה ידע דשדי דעתא עלי' אלא לרבא קא שקיל וטרי דאי רבא בלא מתא קאמר כדמשמע מדר"א בר"י דלא אדכר שמה דמתא טפי מתלתא הוי וכי שני לי' רבא בהדי מתא קאמר פריך תלתא הוי. והריטב"א אמר דלא נקט בהדי קרנות דאכתי לא ידע כמה הוי והיכי הוה אימא לקרנות לא יהבינן מגרש כלל כרבינא ואי יהבינן לא ידעינן עגולות או מרובעות ונקט מילתא דידיע:

דף נ"ז:

רבינא אמר כו'. רביע דתחומין דרבינא לא דמי לרביע דקרנות דרב אשי. דרב אשי דקרנות לחוד קאמר ובתחומין דליכא מגרש לא קא מיירי ורב נא דתחומין וקרנות קאמר דמגרש רביע מכל התחומין ומאי רביע דתחומין רביע דמגרש דתחומין כדאמר רש"י. והרז"ה השוה מדתן וקאמר לרבינא נמי דתחומין לחוד קאמר דמגרש בכל רוח לא הוי אלא כטבלא של אלף על אלף שהי' המגרש מושך מעיר ולהלן חמש מאות אמה דת"ק אמה על אלפים הוי אלף על אלף ולדידי' סבב את העיר באלף סבב לכל רוח שיהא עולה לאלף על אלף:

והאיכא מורשא דקרנתא. פירש"י ואין כנגד הקרנות אלף מגרש וה"ה דהומ"ל וליכא ריבעא דהא לרב אשי לא פריך דמוקים לה בגוונא אחריני אלא אדרבא קשיא לי' ומצינו למימר אדמתרגמינן אליבא דרבא שדי דמתא עלי' קא קשיא לי' וליכא ריבעא א"נ אדאביי דל מורשא דקרנות וליכא ריבעא דתחומין וקרנות:

אלל רש"י קושיא דאלימא טפי נקיט א"נ קסבר רש"י רב חביבא אאוקימתא דאביי ורבא לא קשיא לי' דהא רב אשי לא ניחא לי' בהא וכי קא קשיא לי' הלכתא קא קשיא לי' דאמרינן מגרש עגול סגי ובהא לא פליג רב אשי ומודי להו במתא עגולתא דמגרש דידה עגול וכדשני לי' אימור דאמרינן חזינן כו' רבועי ודאי מי מרבענא משמע דפשיטא דלא מרבענא ואיהו נמי מודי וקשיא לי' והא ריבעה אלא דרב אשי סבר דמרובעת קשיא לי' לאביי ורבא ושני לי' במתא עגולתא וא"ל אנא דכ"ע קשיא דמודי בעגולתא והא ריבעה א"נ איידי דקשיא לי' הלכתא נמי ארב אשי במתא עגולתא והא ריבעה נחית נמי לדיוקי דאביי ורבא במתא מרבעתא וא"ל רב אשי במרבעתא מודו אביי ורבא וכי קאמרי בעגולתא וא"ל והא רבעא ודכ"ע קשיא לי:

מתני' נותנין קרפף כו' הא דיהבינן קרפף ע' אמה ושיריים לר"מ לעיר לרבנן בין שתי עירות קשיא מכדי קרפף דהוי ע' אמה ושירים מחצר המשכן ילפינן דכתיב אורך החצר מאה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים ושוי' ריבועא דע' ושירים אע' ושירים כדאמרינן בעושין פסין תינח עיר של ע' ושירים על ע' ושירים דקרפף דידי' נמי ע' ושירים אלא עיר דקצר מע' ושירים א"נ עיר דארוך טפי מע' ושיריים אי יהבת לי' ע' ושירים מן עיר ולהלן ולפי אורך וקוצר העיר דאי לאו הכי בעיר דארוך מע' ושירי' לא משכחת תחומין מרובעין לר"מ ולרבנן אי שתי עירות אריכי מע' ושירים לא משכחת כולהי כחדא ומאי קרפף הוי הא קרפף דקרא ע' ושירים אע' ושירים ולמאן דאמר אפי' אריך וקטין שיעור מאה על חמשים