גאון יעקב עירובין רט

המערה אלא מכנגד פתחי של מערה אחד מערה וא' מגדול מה בין מגדל למערה גג המערה ה"ה כארץ גג המגדל ה"ה כעיר בד"א במדת העבור כו' אלמא מערה מתעברת וכדפרישנא לה בתוספתא ותניא אי"ש יכולני לעשות שיהו מהלכין מטבריא לציפורי ומצור לצידון ע"י מערות ומגדלות והכי אייתוה לדר"ש בירושלמי וש"מ מערה תנאי היא תנא דהאי מתניתא סבר אין מתעברת ותנא דתוספתא ס' מתעברת וכדפרישן להא דתוספתא וכ"ת אדרמי אדר' חייא לימא ר' חייא כתנא דהתם קסבר הא דהכא מתרצתא ודתוספתא משבשתא ומוקים לדר' חייא כמתרצתא ודרשב"י קסברי לאו מערות אמר אלא ע"י בורגנין ומגדלות אמר ודירושלמי דאייתי על ידי מערות כתנא דהתם אי נמי דרשב"י במערות שיש בנין על פיהן כי הא דרבי חייא ואתיא דירושלמי סברי כדבבלי. מיהא מדירושלמי דשלהי פירקין דאייתוה להא דתוספתא גג המגדל נדון כעיר גג המערה כשדות שמעינן הא מערה מתעברת כדפרישן התם:

דף נ"ו שום ירק הא דפירש רש"י ללישנא קמא לגנאי וללישנא בתרא לשבח לא ידענא בין למר בין למר הא לא דמי לירק למר כולהי ירקא מעלי ושום לא מעלי ואת אמרת שום ירק לגנאי ולמר כולהי ירקא לא מעלי ושום מעלי ואת אמרת שום ירק לשבח אלא שום ירק למילתא אחריתא דאיקרי ירק. וקמייתי תלמודא דשום וכרשין איקרי ירק אוקמינן חד ירק בתומי וכרתי:

חמה יוצאה ביום ארוך כו'. לא ידענא הא בא"י ובבבל לא הוי הכי אלא במדינות הצפונות וכי ר' יוסי אהנך הוא דאמר ותו אי הכי פירושא ליפרש אהנך מדינות:

ב ת"ר הארבע כו' רש"י מתניתא קשיתי' חדא כל הני טבלאות מרובעות לאל ונמדוד אלפים ות"ת מקרן ונמתח חוט כנגדה ותו האי וכשהוא מודד מקרן מיבעי לי' אלא כל הנך טבלאות דקתני לאו עושה כמין טבלאות ממש וכיצד מודד קתני וקתני רישא עושה לכל רוח כמין טבלא מרובעת והדר קתני עושה על הקרן כמין טבלא מרובעת. אלא רואה כאלו טבלא מרובעת לכל רוח וטבלא מרובעת על הקרן וקתני רישא רואה כאלו טבלא מרובעת לכל רוח ואכתי לא קתני כיצד מודד והדר קתני וכשהוא מודד אתחילת מדידה כשהוא מודד תחומי העיר לאחר שרבעה ובא נמדוד מן הקרן אלפים ולמתוח חוט כנגדה נמצא מפסיד את הזויות וכשיעור זויות לכל רוח אלא אם בא למדוד מן הקרן ולמתוח חוט רואה כאלו טבלא מרובעת בקרן והטבלא מונחת באלכסונא ונמצא אלכסון כנגד הקרן אלפים ות"ת ומותח חוט כנגדה. וכל הנך רואין דקתני ולא קתני מודד אלכסון של אלפים בקרן מאמצע הקרן ומותח חוט כנגדה טעמא דמילתא קא פריש ואזיל להכי מודד הכי משום דלכל רוח יהבינן לי' אלפים על אלפים ומלינן לי' לקרן באלפים על אלפים ולישנא דרש"י משמע דלא מתני ברישא ועושה אותה כמין טבלא מרובעת אלא וחוזר ומרבע את התחומין והאי מרבע לאו דוקא דאכתי במעשה דמדידה לא קמיירי אלא חוזר ומודד את תחומי' וע"כ מרובעין הן והדר קתני כיצד מודד תחומי' והא דתניא ומייתי לה בפירקין בשמעתא דהגיע לגיא וגדר אם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליע וחוזר כי משח בקרן באלכסונו הולך למקום שיכול להבליע ומודד שם בשוה וצופה למקום שכלה מדתו באלכסון וחוזר לאלכסונו ומודד דאי במקום שיכול להבליעו באלכסון קא משח מפסיד לתחומין דלא דמי אלכסונא דקרן לאלכסונא דצדדין א"נ מודי רש"י במקום גיא וגדר דמשח לכולי' בשוה וכי קאמר רש"י היכא דליכא גיא וגדר א"נ איכא ויכול להבליעו והריטב"א לא ניחא לי' בהא חדא מפסיד את הזויות זויות דוקא משמע ועוד אטו בשופטני עסקינן דמשח חוט וליכא אלא אלף ותכ"ח ומוקים למתניתא כפשטי' דרישא קתני כיצד מודד עושה כמין טבלא מרובעת לכל