גאון יעקב עירובין רח

היא כלל ולפי הא דאמרו בירושלמי כאן לעבר כאן להלך דלהלך בין הבתים אפילו טובא אבל לעבר כנגדה עד אלפים ותו לא וכדבעינן למימר קמן בשמעתא דקרפף אלמא לא בעינן בהא תחום שוה לענין ד' אלפים נמי נימא להלך הוא דשרי ומתניתין ומתניתא דפגום בפגום ראשון בתוך כ' ושיריים דכ"ע אפילו טפי מד' אלפים וכולהי שמעתא דשרי טובא לא שרי אלא להלך בין הבתים אבל לא לעבר כנגדן:

הא אמרה רב הונא חדא זימנא אמר הריטב"א ודלמא אתא לאשמעינן אע"ג דהוי לה צד היתר לא יהבינן לה טפי מקמ"א ושליש ופריך א"ה אינו אלא בקמ"א אמה ושליש מיבעי לי' ע"כ ולדידי' למאי דס"ד מעקרא דהתם נמי מרוח אחת נמי הוי קשיא וטפי הוי קשיא לי' למה לי למימר שריותא א"נ למאי דס"ד מעקרא ע"כ איסורא קמ"ל דלא יהבינן לה טפי אלא השתא ניחא לי' למימר שריותא קמ"ל דמשמע לישנא טפי:

ב:

בתוס' כיון שהזכיר בית דירה כו' כיון דתני גבי נפש דסתמא איה לי' בית דירה ד"א ש"מ כל בית דירה ד"א בעי:

כללא דמילתא גבי עיבור בעינן בית העשוי לבית דירה לדור בו ויהי' ד"א על ד"א ואע"ג דאיחרב ולא דיירי בה והוא דאשתייר בו ג' מחיצות ואפילו בלא תקרה ואע"ג דלא קביעי כדאמר רש"י בעושין פסין אבורגנין דלא קביעי ואף ע"ג דלימהוי עיר בעינן קביעי כדאמרינן גבי צריפין התם נמי האמרת אי איכא ג' חצרות איקבעי כולהי וה"ה לעבור ומתחזיא דצריפין נמי מתעברי דהא אמרת הא דלא הוו עיר משום דלא קביעי הוא כדאמרינן בדגלי מדבר כמאן דקבעי דמי ואיכא למימר היינו צריפין היינו בורגנין ובדאיכא בידקי או גנבי דאמרינן בעושין פסין לא מעברי פירש רש"י התם משום דלא חשיבי ואם אינה עשוי לדור אפילו בנין גמור כבית הכנסת בית ע"ז לא מיעבר:

ובית עכו"ם הא דלא חשיב מתהני מעכו"ם צ"ת:

ותניא כשהן ניפנין כו' אמר הריטב"א קושיין למ"ד תחומין דאורייתא ולירושלמי לד"ה חוץ לג' פרסאות דכ"ע דאורייתא ולהריטב"א ניחא דלא מתנינן גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה כדאמרינן בריש מי שהוציאוהו בהוציאוהו חוץ לתחום והוצרך לנקביו דהתם חוץ לאלפים וכמ"ד תחומין דרבנן הכא למ"ד דאורייתא ול"ת דלא תסור הוא דדחי ולא ל"ת דאורייתא:

הריא"פ לא מייתי הא דשתי מחיצות ויש עליהן תקרה אלמא קסבר בעיין לחומרא וקא פסיק ומייתי מתניתא נפש שנפרצה משתי רוחותי' אין מתעברין וסתמא ל"ש דאיכא תקרה ל"ש דליכא תקרה והרמב"ם אמר לקולא ודירושלמי מסייע ליה דאמרו בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אין נמדד עמה ר' אבין בשם רב יודא כשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה:

בירושלמי בעא רב הושעיא אויר חצר כיון דלא הוקף לבית דירה מהו שימוד עמה ולא איפשיטא:

והא דמער' שיש עלי' בנין דמשלמינן לא אייתוה רבוותאי אי משום דפשיטא להו אי משום דלא שכיחא:

ומדלא אשכחי תרגומא להא דר' חייא אלא בשיש בנין על פי' ולהשלים מכלל דמערה מ"מ אינה מתעברת ואפילו יש בה דיורין ואפי' פתחה כנגד העיר דמתניתא דקתני אין אלו מתעברין אפילו בכה"ג דאי לאו הכי מאי למימרא ובתוספתא תניא בור ושיח ומערה מתעברין ותניא הגיע המדה למערה אין מכניס את כל