גאון יעקב עירובין רג

הא דבני יודא קפדי ובני גליל לא קפדי קושטא הכי הוה ומהדרינן עלה מאי היא ואבע"א לרש"י הואיל וקפדי בלישנא ברירא דייקי בלישנא דרבן ובני גליל דלא קפדי אלישנא ברירא בלישנא דרבן נמי לא קפדי ואמרינן דייקי מאי היא ומשני דאמרי בלישנא ברירא דהא בהא תליא ואנן אית לן למימר היינו הקפידו היינו דייקי למימר בלישנא ברירא אלא דמשום הכי לא הוה נתקיימה תורתן בידן ומשני אלא בני יודא הואיל ודייקי מתנחי בהו סימנא והיינו דקא מהדר דייקי מאי היא:

בני יודא גמרו מחד רבה לגמרא נמי מכולהו עדיף דאימא פליגי אהדדי וכדאשכח ברב יודא דאמר משמי' דרב הכי וכי אמריתא קמי דשמואל אמר לאו הכי ועוד דלמא חד מיני' גמר מאי דלא שמע אידך ואידך מאי דלא שמע האי והיינו דקאמרי הלומד לפני רב אחד אינו רואה סימן ברכה וכולהו תנאי אמרו למדתי מרבותי ורבי זימנין אמר כשהיינו לומדין אצל ר"א וזימנין אמר אצל ר"ש אלא בני יודא אע"ג דגמרו מרבנן טובא במילתא דלא פליגי ותרוי' חדא נינהו אלא דמר אמר לה בהאי לישנא ומר בהאי לישנא הוו מהדרי אלישנא דחד רב' וקא גרסי כי היכי דלא ליבלבלו בלישנא וקמדכרי לתלמודי' בני גליל דלא מהדרי אלא זימנין א"ל בלישנא דהאי רבה זימנין בלישנא דהאי ומיבלבלי ושכחי א"נ מאי גמרי מחד רבה עד דאזיל למיגמר מאידך רבה הוו גמרי מהאי ומהדרי עלי' עד דאשתקעי בהו בליבי' דלא למישכח וכדאמרינן בתלמודי' דר' פרידא דהוה תני לי' וגמר כו' תני לי' ולא גמר והדר אזיל לאידך רבה ובני גליל עד דלא משתקעי בהו בלבי' דלא למישכח מאי דגמיר מהאי אזיל לגבי אידך וזה וזה לא נתקיימו בידן:

גלי. מסכת לבתר דגמיר וסביר לה למסכת גלי לרבנן ושקיל וטרי בהדי' אי כוין להלכה כי הא דא"ל דוד למפיבוש' רבי יפה דנתי כו' ושאול דלא גלי מסכ' דכי גמיר וסבי' קם אדעת' ותו לא שאיל להו לרבנן אי כוין להלכה כיון דגדול מכולהו הוה ולהכי אקרי וטעי בעובדא דעמלק ולא כוין להלכה ומהאי עובדא דטעי בה איגרר טעותא דנוב עיר הכהנים ודרדיף לדוד דאיענש בהאי עובדא וסרה רוח א' ורוח רעה מבעתתו ואטעית' כדאמרינן בעלמא שאול באחת ועלתה לו דעיקר טעותי' וחטאי' לא הוה אלא באחת בעובדא דעמלק וכדא"ל שמואל כאשר לא שמעת וגו' ולא עשית חרון אפו בעמלק והיינו דקאמר שאיל דלא גלי מסכת כתיב בי' אל כל אשר יפנה ירשיע. אע"ג דקרא למעליותא דידי' קאמר דירשיע לאויבים מ"מ מדלא כתי' יצליח או ישכיל כדכתיב בישוע אז תצליח ואז תשכיל ובדוד לכל דרכי' משכיל משום דבתר הכי איקרי וטעי ולא כוין להלכה ולא אצלח ולא אשכיל אלא ארשע באויב דאפי' במלחמת עמלק ארשע בעמלק ולא אשתייר בהו אלא אגג וחס ושלום למימר דלא כיון שאול להלכה אלא זימנא חדא לא כוין כדאמרינן שאול באחת ומינה איגרר נמי טעותא דנוב והיינו דלא אמרינן בי' לא נתקיימה תורתו כדאמרינן בבני גליל דבני גליל צריכי למורי' וכיון דלא גלו ולא שאילו אי כוונו לא נתקיימה תורתן בידן אבל שאול לא צריך לרבי' וגדול מכולהי הוה וכדאמרינן בעלמא אלמלא הוא דוד ואתה שאול וכתיב בי' בחיר ד' אלא כיון דאיקרי בי' דליטעי לא כתיב בי' יצליח או ישכיל. וא"ר יוחנן מנין שמחל לו הקב"ה על אותו עון דנוב דאיגרר בי' דלא כיון להלכה וטעי דכתיב עמי:

ב הצפנו היכן ר' אלעאי צפון מתנינן וכדאמר רש"י ואשתעו בלשון נועל על לשון דצופה מנחי ל"ה צפה במשקל ראה הצפנו במשקל הראנו אבל צפון מבעלי נו"ן כדכתיב נצפנה לנקי צפנת ליראיך:

נתיעץ במכתיר כו' איכא למימר כדאמרינן בעלמא דר' אבהו חשיב בי קיסר הוה ואמרינן דמתווכח במינין הוה ואמרינן בעלמא למה נקרא שמו