גאון יעקב עירובין רא

מרווח להו בעירובי' אבל הנך אלפים דמעירובי' לאותה העיר מצי אזיל דהנך לא מרווח בעירובי' דבלאו עירובי' נמי הוה מצי אזיל מתחום ביתיה ומתחום ביתי' לאידך גיסא לא מצי אזיל דהא מדינא מיקנא קני עירובי' ומחוץ לתחום עירובי' נינהו. אלא הא דארש"י לר"מ אפילו נתגלגל מבע"י היי חמר גמל לא מסברא ולא לישנא דמתני' דנתגלגל משמע הכי:

הרמב"ם (פ"ז מהל' עירובין הל' ח') אמר אנשי העיר ששלחו עירובן כולי והיינו דהריא"פ. וכדפריך הרמב"ן אליביה ולא קאמר שיש לו שני בתים ואמר עלה ה"ה קסבר הרמב"ם רב הונא אורחא דמילתא נקט אבל הרשב"א כתב שכל שלא אמר בפירוש שביתתי במקום פלוני כיון שהחזירו חברו אם אין לי בית אני אומר נמלך כו' עד שיאמר בפירוש כו' ע"כ. ובין להרמב"ם ובין להרשב"א קשיא דרב הונא דאמר הב"ע כגון שיש לו שני בתים אי אורחא דמילתא נקט מאי הב"ע כגון דקאמר. וכ"ת אהא דקאמר וביניהן שני תחומי שבת הא מתני' בהדיא קתני' לעיר שמערבין לה וסיון דמערבין לה מכלל דטפי מתחום שבת היא. ולא איצטריך לרב הונא למימר אלא איהו כיון דנפק לאורחא וכו'. ותו מאי תניא נמי הכי ולהרשב"א קשיא הא אנן לר' יודא קאמרינן ולר"י בין לרבה בין לרב יוסף צריך לומר שביתתי במקום פלוני ומדקא מקום לה בשני בתים מכלל דבלאו הכי אפילו אמר לא מהני וכדאמר הריטב"א ור' יוסי ברי' נמי אימור דשמעת לי' דפליג עלי' ביש לו שני בתים כלומר למר ובלהחזיק למר אבל בלאו שני בתים מי שמעת לי' דפליג ומודי לאבוה דאפילו אמר נמי לא ולא מסתבר למימר דס"ל להרשב"א כלישנא קמא דרש"י דאידחי ודרבה ורב יוסף והריא"פ נמי כלישנא בתרא דרש"י אמר:

אישתתא פירש"י שם אדם והריטב"א מתני בר איש תיתא והריא"פ מתני איש ברתותא:

כמאן כרב יוסף כו' ללישנא קמא דרש"י קשיא אימא כרב יוסף ואלי בא דר' יודא והא דא"ל בית הכא כי היכי דלא ליזיל דאיהו כי אזיל אימא לא הוה בעי למיהדר ולר"ת לא מתנינן אליבא דר' יוסי בר"י אלא כמאן כרב יוסף דלא בעי מימר מידי דאי כרבה הוה בעי מימר ליה עת חמה עת צנה:

הריא"פ לא מתני לא כרבה ואמר הלכתא כרב יוסף ואליבא דר' י סי בר"י ולא בעי אמר שביתתי במקום פלוני וכן אמר הרמב"ם והא דתנן שביתת בעקרו ר"מ ור"י היא ועלה קתני יתר על כן א"ר יוסי בר"י ואע"ג דסתם משנה היא אנן מאמוראי גמרינן הלכתא ורש"י מתני לא כרבה ואליבא דר"י וכגון דאמר והלכתא כרבה ובעי אמר:

ב:

והתניא לא יכנס מדלא רמי מתניתא אהדדי ולישנא קמא לא סייעי' לר"ח מהך ולישנא בתרא לא סייעיי' מאידך ש"מ חדא מתניתא היא והנך תרי לישני במתניתא נמי פליגי ללישנא קמא ר' חנינא לא יכנס קאמר ומתניתא קתני יכנס ומוקי למתניתא כאחרים וללישנא בתרא ר' חנינא יכנס קאמר ומתניתא קתני לא יכנס ומוקי דר' חנינא כאחרים:

כי תניא ההיא למודד כוותי' דרש"י מסתברא והיינו דקתני לא יכנס וכולה שמעון באמה חוץ לתחום קא מיירי דלא יכנס לתחום והא דמייתי ולמודד שאמרו הוה מצי לאיתויי ממי שהחשיך חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנס דמי שהחשיך חוץ לתחום אמה אחת כלתה מדתו אמה אחת חוץ לעיר מה לי אמה אחת חוץ לתחום ומה לי אמה אחת חוץ לעיר אלא משום דהתם מפרש לה טפי א"נ לאשמעינן אפי' כלה בחצי המערה והא דאתמר בירושלמי דר"א אף במחשיך ט"ס הוא כדאמרן התם: