גאון יעקב עירובין ר

לא אמרו בירושלמי אלא יערב בפת אלא אמרו יצא ויחשיך אלמא לא התירו במקום פלוני אלא למי שהוא בדרך וחשכה לו אבל היושב בביתו אפילו אין לו פת או אין לו שליח יצא לו חוץ לתחום ויאמר תקנה לו שביתה במקום הזה וממתין שם עד שחשיכה וחוזר ובא לעירו. ואיכא למידחי אימא בשאין לו פת או שליח לא הטריחוהו לצאת לערב ברגליו ויכול לומר שביתתי במקום פלוני וירושלמי בשיש לו פת שלא ישב בתוך ביתי ויאמר שביתתי במקום פלוני כיון שיש לו פת לא התירו לו מקום פלוני אלא יצא לו חוץ לתחום וכו' זהו מותר אפילו בשיש לו פת. ועניי שיחין היו להן פת לערב מיהא כולה שמעתא דעני ודעשיר ודמתניתין דמי שיצא לילך לעיר כולה צריכא תלמודא:

ואע"ג דבמקום פלוני לכ"ע גריעא מפת דהתם אחד עני ואחד עשיר והכא עשיר לא. לענין ד"א עדיפא מפת דבמקום פלוני ודאי יש לו ד"א כדתניא ומייתי לה בשמעתא דתחתיו ופת מיבעיא ליה לרמי בר חמא וכן לענין תל ובקעה עד ב"ס דבמקום פלוני קתני מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ובנותן את עירובו אמר שמואל דלאו כולה כד"א ודיש בה דיורין בעינן כדאמרינן בשלהי כיצד מעברין ומייתי לה הריטב"א הכא בשלהי שמעתין והיינו דלעני דמהני תו לא פלגינן ביה ממקומו כדאמרינן כמאן דאזיל ושבת התם דמי:

ויצא עשיר חוץ לתחום. פירש"י בסוף התחום ואקשו בתוס' סוף סוף לא מצי אזיל לביתיה ולהרשב"א והריטב"א דאמרי שלא על דעת לערב בעי' ניחא דהכא כגון שלא יחזור לביתו ומ"מ עשיר מיקרי הואיל ודעתו לערב הו"ל למישקל פתי' בהדי' ועוד אמר הריטב"א דה"ק יצא עשיר לילך חוץ לתחום ע"כ. ובתוספתא יצא מן העיר ואימא הכא ט"ס:

הא דבתוספת לא יהיה לי בתוך ביתו אלא ד"א לית ליה לר"י הא דרש"י דבכל מערבין והא דמהר"י דשלהי כיצד מעברין דאמרי בלן שם כל העיר כד"א:

דף נ"ב הא דאמר ה"ר יונתן אמתני' שיצא לילך לעיר מבע"י ולאפות ולבשל שם ולא על מנת לערב לר' מאיר איצטריך דאי אזיל ע"מ לערב באיסורא אזיל דהו"ל למישקל פתי' בהדי' אבל לר"י דעיקר עירוב ברגל כי אזיל נמי ע"מ לערב בהתירא קא אזיל דאפילו עשיר מערב ברגל וכי מטי באורחא הו"ל עני אבל הרמב"ן דמוקים למתני' בנתנו בני העיר לו את עירובן לערב עליהן קונוקים נמי דאזיל ע"מ לערב דאפילו לר"מ בהתירא אזיל לערב בפת וכי מטי לאורחא הו"ל עני וכן אמר הרמב"ם בנתנו לו עירובן ונתכוון לשבות שם:

הריטב"א הכריע כלישנא בתרא דרש"י ומתניתין באמר שביתתי במקום פלוני וכן אמר הריא"פ בפלוגתא דרבה ורב יוסף כלישנא בתרא דרש"י ואמר הריטב"א דאי לאו שני בתים אפילו באמר לא דהו"ל כעשיר כיון שחזר לעירו אלא כיון דאית ליה בית התם חשבינן ליה כאלו הוא מן העיר האחרת מיהא הא דא' רש"י טעמא דר"מ דאפי' עשיר ודאי הוה חמר גמל ובני העיר נמי פליג עלי' הריטב"א דחצי שביתה לא יהבינן ליה וכו' ופריש טעמא דר"מ דמספקא ליה אי עני אי עשיר ואי עשיר הוא לא אבד שביתת עירו כדאמרינן בנתגלגל חוץ לתחום וכן אמר ה"ר יונתן טעמא דר"מ דמספקא ליה אי עני אי עשיר ואנן חזינן לפרוקי כרש"י ולא כרש"י כרש"י בעשיר לר"מ ולא כרש"י בנתגלגל חוץ לתחום. קסבר ר"מ מדינא כי היכי דעני קני עשיר נמי קני וליכא למיפלג ביניהם מדינא אלא עשיר הואיל ומצי לערובי בפת אמרו רבנן דבהאי עירובא לא לירווח מידי כי היכי דליערב בפת הלכך הנך אלפים דמעירובי' לעיר אחרת לא מצי אזיל דאי אמרת אזיל רווחי קא