גאון יעקב עירובין קצז

דאמר משום דליתא בזאח"ז קמותיב דלא הו"ל לאותובי אלא ללישנא בתרא דרבה ועוד דסוגיין בטעמי' דרב כלישנא קמא דרבה והיכי מותבינן לרב משום לישנא בתרא דרבה ואנן מאי דאתחזיא לן מדברי הריא"פ והרמב"ם פרישן ובתוספתא פ"ג תניא האומר שביתתי ע"ג אילן כו' בתל גבוה י"ט כו' מודד עד שמגיע לאותו מקום בא לאותו מקום מהלך את כולו חוצה לו אלפים אמה אימתי בזמן שהיה בתוך אלפים שלו לא היה בתוך אלפים שלו אין לו אלא ד"א בלבד ש"מ אם אותו המקום שקנה שם שביתה חוץ לאלפים שלו אין לו אלא ד"א וקשיא להרמב"ם וצריכנא למימר הרמב"ם מתני אין לו אלא אלפים ממקומו:

שמעינן אמר שביתתי במקום פלוני אם סיים ארבע אמות שקבע או שהוא מקום מסוים שכולה כד"א והוא בתוך אלפים וד"א ממקום רגליו ויכול להגיע אם ירוץ והוא עני ד"ה קנה שם ויש לו מאותו מקום אלפים לכל רוח ואפי' ינוח וישן במקומו יכול להלך בשבת ארבעת אלפים אמנה ואם הוא חוץ לאלפים או שאינו יכול להגיע או עשיר או שלא סיים ומקצתו חוץ לאלפים לרש"י ולהראב"ד ולהרז"ה ודעמי' אין לא אלא ד"א במקומו ואם המקום כולו תוך אלפים ולא סיים מקומו להרז"ה והראב"ד והרמב"נ והרא"ש יש לו אלפים לכל רוח מאותו מקום פחות רוחב המקום ומהלך בשבת ד' אלפים פחות רוחב המקום ולהרמב"ם בין שהוא חוץ לאלפים או שאר המעכבין ובין שכולו תוך אלפים ולא סיים מקומו שם לא קנה ושביתת מקומו לא אבד ויש לו אלפים לכל רוח ממקומו ובכולו תוך אלפים ולא סיים מקומו שלא קנה שם נראין גם דברי הריא"פ כן והוא שהמקום רחב שמנה אמות אבל שבע אמות כסיים מקומו היא שהרי מקצת ביתו ניכר:

והיכא דאינו מכיר ואמר לקני לי מקום שבתוך אלפים ממקום רגלי לא קנה ולהרמב"ם לא אבד מקומו ולרש"י והר"א אין לו אלא ד"א במקומו והיכא דמכיר או גדר וכולו בתוך אלפים ואמר לקני לי' ד"א שתחתיו שבתוך אלפים מביתי ואותו אינו מכיר איבעיא לן כיון דמכיר האילן סגי או מכיר אותן ד"א בעינן ואת"ל מכיר אותן ד"א בעינן לשמואל חמר גמל ודאי דליכא למימר הכא דהא פריש להנך דלצד ביתו ואי כאינו מכיר הוא לרש"י אין לו אלא ד"א במקומו ולהרמב"ם אלפים לכל רוח ממקומו:

דף נ"א. והוא דכי רהיט לעקרו מטי. ואע"ג דקאי השתא בעידן שביתה בדוכתי' הא כי מטי להתם אע"ג דלא אמר קני ותו כי קם השתא לבר מתחומי' האי הוה הא כי מטי בתחומי' קאי. דאי מטי להתם בעידן שביתה שביתה במקומו הוא ומ"ט משום דאמרינן הואיל ואי בעי רהיט ומטי אע"ג דלא מטי כמאן דמטי דמי כר' ירמי' דכלכלה שתלאן באילן בבכל מערבין אמתני' דנתנו באילן אלא דבפת לא מהני הואיל כדשני ר' זירא התם גזירה משום י"ט שלאחר שבה אבל ברגליו בי"ט שלאחר השבת נמי מצי אזיל ומטי. ולרב בר שבא דאותבי' לר' ירמי' מפת דלא אמרינן הואיל מתני' דשביתה בעקרו מהני אע"ג דכי רהיט נמי לא מטי מ"ל מטי מ"ל לא מטי השתא מיהת הא לא מטי וקסבר הכי תקינו רבנן וכי מכיר ואמר שביתתי באותו מקום שמכיר קני שביתה התם ואע"ג דלא מצי למטויי':

מוסר שביתתו למכיר פירש"י אומר שביתתי עמך ולא ידענא אם המכיר לא בעי למיקני התם שביתה או מצי למימר שביתת פלוני התם דליקני לי' שביתה משום שליחות:

ה"ג למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ כדאמר הריטב"א: