גאון יעקב עירובין קצו

כשמואל הא דרבה והא דרב הונא ברי' דר"י ל"ל לאיתויי ולפרושי להו הנך הא אליבא דרב נינהו ותו הא דתניא כוותי' דרב דמייתי לה סתמא ולא פרש בה בדאיכא עד עקרו תרי אלפי וארבע גרמידי כדאוקימנא אליבא דשמואל אלמא אפי' בכולי' בתוך אלפים נמי ואנן הא אמרינן דלשמואל לא מתוקמא אלא בכה"ג הא כולי' בתוך אלפים קנה שביתה התם אלא קסבר הריא"פ דלהנך תרי לישני דאתמרא אליבא דרבה בכל שאינו בזה אחר זה אינו בב"א דכ"ע ל"פ דאמ' אליבא דרב כי פליגי בלא מסיים אתרי' לישנא קמא סבר דרבה אליבא דרב חדא ועור קאמר חדא דכל שאינו בזה אח"ז אפי' בב"א אינו ועוד כל דלא מסיים אתרי' לא קני ואפי' אמר לקני לי ארבע מגו תמני דמשום שאינו בזה אח"ז ליכא לא קני משום דלא מסיים אתרי'. וכ"ת מנא לי' לרבה הא דרב תרתי אית לי' אימא הא דאמר לא קני משום חדא מהנך הוא דאמ' תריץ רבה הכי קבלה דרב תרתי אית ליה ולישנא בתרא סבר דרבה משום שאינו בזה אחר זה לחוד הוא דאמר אבל משום דלא מסיים אתרי' לא אמר וארבע מגו תמני קני ותדע דהא אביי אותבי' לרבה דאמר כל שאינו בזה אחר זה אפי' בב"א אינו ש"מ אמר רבה הכי וכי לית לי' ללישנא קמא כל הני דאותבי' אביי לרבה ואפע"ג דאיכא למדחי אימא רבה בעלמא אמר אבל בעירובין לא אמר כי היכי דלית ליה לשמואל בעירובין ואביי נמי מדאמר בעלמא אותבי' מ"מ מסתברא למימ' דרבה אדרב נמי אמר דלישנא דגופא הכי משמע אדאמרן קאי ואמרינן תניא כוותיה דשמואל עירב לשני רוחות כו' ואע"ג דלא סיים וליתא בזה אחר זה קני ומ"מ תיובתא לרב מהא לא הוי דאיכא למיפלג דהתם לא סיים כלל והכא סיים ואכוון וחד מהנך קני כדאמר הרמב"נ והריא"פ נמי סבר לה דליכא לאותובי' עליה דרב מהא כלל משום האי סברא אלא הא דאותבינן עלי' דרב משום דכ"ע דרב סבר בעירובין כל שאינו בזה אחר זה אפי' בב"א אינו והתם הא ליתא בזה אחר זה ועלה הוא דאמרינן רב תנא הוא ופליג והיינו דאמרינן רב תנא ופליג ולא אמרינן רב כתנא דתני כוותי' ס"ל דלא מסתבר לי' למידחק ומוקים לה כדשמואל דאימר דשמעת לי' היכא דלא מסיים אתרי' לא קני אבל למימר בעירוב כל שאינו בזה אחר זה אפי' בב"א אינו מי שמעת לי והריא"פ בהא דאמר רב כל דלא מסיים אתרי' לא קני ס"ל הלכתא כוותי' דרב והיינו דמייתי דרבה ודרב הונא ברי' דר"י ודתניא כוותיה סתמא דאפי' כולי' בתוך אלפים אם לא סיים לא קנה ואהא דתניא כותי' דשמואל קמסיים בה ואע"ג דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ובהא הא אמרינן דרב פליג ומשום דס"ל אפי' בעירובין כל שאינו בזה אח"ז אפי' בב"א ליתא בהא הלכתא כשמואל דהא דתניא כוותי' דשמואל שייכא בהא דת"ר כוי דחלוק נמי הא ליתא בזאח"ז הלכך הלכתא נמי בהאי דתניא כוותי' דשמואל דבעירובין לא אמרינן כל שאינו בזה אחר זה אינו בב"א והשתא בכולהי שמעתין הלכתא כרב לבר מההיא דעירב לשתי רוחות דהלכתא כוותי' דשמואל והיינו דאמר הרמב"ם בלא סיים כרב ובההיא דעירב כשמואל וכ"ת להרמב"ם דאמר כל שלא קנה במקום אחר לא אבד שביתת מקומו בעירב לשתי רוחות ומצעו את התחום אמאי לא יזוז ממקומו ליהוי כבני עירו לרב דאמר לא קני משום דליתא בזה אחר זה ה"נ דהוי כבני עירו אבל לשמואל הואיל וחד מיני' קני תו לא הוי כבני עירו וכן צריך אתה לומר לרבותינו בעלי התוס' דאמרי בנתגלגל חוץ לתחום דלא אבד תחום ביתו משום דלא עקר דעתו מביתו ואמר הריטב"א הכא דאמרינן לימא תהוי תיובתא דרב דלרב ל"ש רישא ל"ש סיפא הוי כבני עירו ע"כ ולשמואל תיקשי נתגלגל לאו משום דלדידיה קני תו לא הוי כבני עירו והרז"ה והרמב"נ וכולהי רבוותאי ס"ל דהריא"פ בכולהי שמעתין אמר הלכתא כשמואל והרמב"נ דחי למאן דאמר דתיובתא דרב ללישנא בתראי דרבה