גאון יעקב עירובין קצה

דבני עירו קני לי' הא עקר דעתי' מיני' ולא קני לי' ורבנן דתוס' אמרי לך התם ברגיל לערב עם בני עירו ואמרינן בי' נמי לא עקר דעתי' כדאמרינן בביתו ולא דמי למקומו בדרך. והרמב"מ לא ניחא לי' בהא ואי משום דאיכא חזקת ביתי' הרמב"מ לטעמי' דאמ' ספק עירוב כשר אפי' היכא דליכא חזקה לקולא דחזקת ביתו לא ס"ל כדאמרן בשמעתא דספק עירוב. ורב ושמואל בהא קמיפלגי רב סבר לא סיים לא קנה התם וקם לי' בשביתה דדוכתי ושמואל סבר קנה דהוי חמר גמל כדאמ' רש"י ומוד' שמואל לרב בלא סיים ואיכא עד עקרי תרי אלפי וארבע גרמידי דלא קנה התם וקנה במקומו ורבה וכולהי אמוראי אליבא דרב ואמרינן תניא כוותי' דרב דבדלא סיים לא יזוז ממקומו כשמגיע לשם וכדאמ' ה"ה אליבא דשמואל אמרינן אנן אליבא דרב א"נ ה"ק לא יזוז בשביתתו ממקומו דלית לי' שביתה במקום אחר וזימנין דאית לי' ד"א התם וזימנין דלית לי' ד"א התם היכי דכליין אלפים וד' גרמידי דמקומו בסוף ג"א דהתם והיינו דקתני בד"א אהא דקתני אין לו אלא ד"א דד"א מיהת אית לי' מכ"מ היכא דאותו מקום בתוך תחומו עלה קתני בד"א כשסיים דקני התם ויש לו אלפים לכל רוח מהתם אבל לא סיים לא יזוז בשביתתו ממקומו וזימנין דאיכא אמה לבר מתחומו לא מצי אזיל ואותבינן כשמואל מאי לא יזוז ממקומו הא היכא דכולי' בתוך אלפים קני התם ותו דאפילו בכה"ג יש לו אלפים מתחתיו של אילן הואיל ומקצת ביתו בתחומו כדאמר הרב בעל מגן אברהם ומפרקינן כגון דאיכא כו' והרמב"ם דאמר כרב ל"ש לבר מתחומו וכל היכא דלא קני התם ל"ש לא סיים ואפי' כולי' בגו תחומי' ואיכא באילן שמנה קנה במקומו ואי קשיא לך הא דאמר רב דאפי' לתחתיו של אילן לא מצי אזיל היכי דמי אי דקיימא כולי' בתוך אלפים הא מצי אזיל ממקומו דהא אית לי' שביתת מקומו ואי דקיימא מקצתו לבר מאלפים ומאי לא מצי אזיל לבר מאלפים בהא לימא שמואל מצי אזיל הא מודי שמואל דלא קני התם דכי מוקמת לי' התם קני לי' לבר מתחומי' איבעית אימא דקיימא כולי' בתוך אלפים ומאי לא מצי אזיל מחמת אמירתו ובתורת שביתה שם דאפי' לתחתיו של אילן לא מצי אזיל מחמת אמירתו דאמ' שביתתי תחתיו דחתירתו לא אהני' ולא מידי אלא במקומו קא קני וכי אזיל משום שביתת מקומו הוא דקא אזיל ולא משום שביתת תחתיו ונ"מ דמתחתיו ולהלן לא מצי אזיל ואבע"א ה"ק רב דאפי' לתחתיו של אילן לא מצי אזיל אפי' פסיעה לבר מתחום מקומו ו מואל אמר מצי אזיל ואפי' קצת אמות לבר מתחומי' דהתם קני שביתה וכי מקצת ביתו בתוך התחום שפיר דמי כדאמ' הרב בעל מגן אברהם א"נ הרמב"מ מתני' מתחתיו של אילן דכולי' אילן באלפים ממקום רגליו ומתחתיו חוץ לתחום רגליו. אלא הא דאמ' הרמב"מ (פ"ח מהלכות עירובין הלכה א' ב') בטעה ועירב לשני רוחות או שאמ' לשנים כו' מהלך כרגלי שניהם ואם עירב או עירבו עליו שני עירובין אלו כ"א ברחוק אלפים לא יזוז ממקומו כי הא דתניא כוותי' דשמואל קשיא היכי מזכי שטרא לבי תרי הא כוותי' דשמואל היא ורב פליג עלי' כדאוקמינן בשמעתין ואיהו הא הלכתא כרב ס"ל וחזינן אנן הרמב"מ בשיטת הריא"פ רבו אמרה דהריא"פ מייתי לדרב ושמואל והדר מייתי תרי לישני דרבה מפר' לה ומייתי הא דר"ה ברי' דר"י לא שנו אלא באילן שתחתיו שמנה כו ומפר' טעמא דתחתיו שבע' דאמר מקצת ביתו ניכר והדר מיית' תניא כוותי' דרב כולה ברייתה ולא פריש דאיירי כגון דאיכא ממקום רגליו עד עקרו תרי אלפי וארבע גרמידי אלא סתמא קא מיית לה ומייתי תניא כותי' דשמואל כולה ומסיים בה ואע"ג דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי בהא הלכתא כשמואל דהא דתניא כוות' דשמואל שייכא בהא דת"ר שנים ששאלו חלוק כו' מצעו עליו את התחום ה"ז לא יזוז ממקומו וקיימא לן דהלכתא היא הלכך הלכתא נמי כהאי תני' כוות' דשמואל דתרווי' חד טעמא נינהו. ודהריא"פ קשיא וכי מאח' דאמר הלכתא