גאון יעקב עירובין קצד

ואמר (שם הל' ה') הקונה שביתה ברחוק מקום ולא סיים מקום שביתתו לא קנה שביתה שם כיצד כו' ואין לו אלא אלפים לכל רוח ממקום שהוא עומד בו כשחשיכה:

אמר שביתתי תחת אילן פלוני כו' שמנה אמות או יתר לא קנה כו' תרגמא הרב המגיד אליבי' דאמ' הלכתא כשמואל כדאמ' הרי"פ והכי קאמ' שמואל לא אמר כלום לביתו דלא מצי אזיל מהאילן לביתו ואפי' הוא בתוך אלפים לאילן אבל לתחתיו כו' מצי אזיל דקסב' שמואל במקומו קני שביתה ואזיל אלפים עד תחתיו של אילן אבל הגיע תחת האילן לא יזוז משם לפי שנעשה כחמר גמל שכשאתה אומר קנה בצפון מודדין לו ואומרין בדרום קנאה ואם בדרום כו' ואין שביתתו ברורה לפיכך לא קנה שם שביתה אמר לך שמואל הב"ע כגון דאיכא וכו' ולאו לא יזוז ממקומו כלל אלא כשמגיע לשם לא יזוז ממקומו לפי שלא קנה שם שביתה כו' ורב הונא ברי' דר"י אליבא דשמואל נמי אמרה ולהרב המגיד קשיא טובא חדא שמואל מאי איצטריך למימ' ונעשה תחתיו חמר גמל טעמא דלא קני שביתה תחתיו של אילן הא לרב נמי לא קני תחתיו של אילן אלא לרב אף במקומו לא קנה ולשמואל קנה במקומו ותו רבה דאמ' מ"ט דרב. מ"ט דרב ולשמואל מיבעי לי' למימ' דתרויהו הא ס"ל לא קנה בתחתיו של אילן וכי פליגי אבמקומו הוא דפליגי ותו ללישנא אחרינא דאמ' רבה משים דכל שאינו בזאח"ז כו' וכי אמר ליקני לי' בארבע מגו תמני קני. הא שמואל בהדיא קאמ' משום דלא מסיים אתרי' ואפי' אמר ארבע מגו תמני נמי לא. דהא אמר בה טעמא דאם בא למדוד מן הצפון מודדין לו מן הדרום ונעשה חמר גמל אטו רב ושמואל בהא נמי פליגי ורב לקולא דארבע מגו תמני קני ולשמואל לחומרא דלא קני. ולא משמע הכי. ותו הא דאמרינן תניא כותי' דרב לימא תהוי תיובתא דשמואל ואוקימנא לשמואל כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עקרו תרי אלפי וארבע גרמידי. מה לי איכא דקם לבר מתחומי' ומה לי כולי' בתוך אלפים ולא סיים אידי ואידי לא קנה תחתיו וקנה במקומו ויש לו אלפים לכל רוח ממקומו כדאמ' הרמב"מ ואי לא יזיז כלל קאמר אפי' קם לבר מתחומי' קשיא ואי לא יזוז כשמגיע לשם קאמר אפי' כולי' בתוך תחומי' נמי לא קשיא. ותו האי תניא כותי' דשמואל ותיובת' דרב והריא"פ להכי קאמר הלכתא כשמואל הא התם לא קני בביתי' ובמקום עירובי' הוא דקני ואי קשיא לרב קשיא נמי לשמואל דשמואל הא מורי לי' לרב דבאתרי' דלא סיים לא קני אלא שמואל במקומו הוא דס"ל דקני ולשמואל קשיא טפי דלרב רישא הוא דקשיא ולשמואל קשיא נמי סיפא אמאי לא יזוז ממקומו ליקני לי' ביתי' ואי תיפלוג בין הך דהתם לדהכא לרב נמי תיפלוג אלא קסבר הרמב"מ הלכתא כרב דהלכתא כרב באיסורי ותו מדשקלי וטרי רבה ואביי ורב הונא ברי' דר"י אליבא דרב ש"מ הלכתא כותי' וקסבר הרמב"מ כל שלא קנה שביתה במקום אחר לא עקר ממקומו מנא תימרא דתנן נתגלגל עירובו חוץ לתחום או אבד או נשרף ספק מבע"י ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא אמרינן אימא מבע"י והתם לא קני ומבית הא עקר והא דמפלגי בתוס' בין ביתו למקומו בדרך לא ניחא ליה דמ"ש מביתו דאי לא קני לי' התם לא עקר דעתי' לאפסודי שביתת ביתו מקומו נמי אי לא קני לי' התם לא עקר דעתי' לאפסודי שביתת מקומו ותו אמרו בירושלמי בבכל מערבין אמתני' דנתגלגל וכו' חמר וגמל דר"מ לא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו והיינו תרגימי' שאם בני עירו עירבו לרוח שכנגד עירובו מספיקא אפילו אלפים שבביתו לעירובו לא יהבינן לי אימא מבע"י והרי הוא כבני עירו ולית ליה בהאי רוחא אפילו חדא אמה ואימא מחשיכה ולית ליה לרוחא אחרינא אפי' אמה ואי איתא לקולא נמי ניתיב לי' אלפים דמבית' לעירובו דאי ודאי נשרף מבע"י ממקום עירוב דבני עירו הא עקר דעתי' ולא קני ליה עירובי' ומבית' הא לא עקר דעת' ויש לו תחום ביתו ובספיקא נמי מה נפשך אי משחשיכה הנך אלפים בתחום עירובי' נינהו ואי מבע"י הא בתוך תחום ביתו נינהו מאי אמרת אימא עירוב