גאון יעקב עירובין קצב

ושמנו קא מקני להו. ורבותינו בעלי התוס' אמרי בהאי פתא קא מקני רשותא אהדדי דכ"ח מקני רשותא דידי' לחבריה והו"ל שותפין בכל בתי החצר וליכא רשות מיוחדת כלל דכל בית שייכא לכל בני החצר. והיינו דקשיא להו מבעה"ב שהי' שותף דהא בני החצר לא אקנו אהדדי. והרמב"ם אמר (פ"א מהלכות עירובין הלכה ו'.) שיתערבו במאכל א' כו' כלומר שכולנו מעורבין ואוכל א' לכולנו ואין כ"א ממנו חולק רשות מחברו אלא כשם שיד כולנו שוה במקום הזה כך יד כולנו שוה בכל מקום שאחז כ"א לעצמו והרי כולנו רשות אחד:

מפני שאינה מצוי' אמרו בתוס' הא דאין מערבין בחצרות אלא בפת משום דשכיח טפי ובשתוף בשאר דברים דשכיח קצת. ולדעתין שאני מעה וכלי דבעלמא דרך קנין בהכי אבל אוכל דבעלמא לאו דרך קנין בהכי מידי דחשיב בעינן ובחצרות אחמו' טפי ובעינן פת דחשיבא מכולא ובשתוף חשיב קצת בעינן כי הני דחשיב בריש בכל מערבין ב הלכה כר"ש ושלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר וכן חצר שבין ב' מבואות וערבו שתים עם האמצעית אם הניחו עירובן באמצעית בבית א' ובכלי אחד או בשני כלים ומלאוהו לכלי ונותר כולן מותרות זו עם זו. ואם נתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו או שנתנוהו שתי החיצונות באמצעית בשני בתים או בבית א' וחלקוה לדעת בשני כלים היא מותרת עמהן והן מותרות עמה וחיצונות אסורות זו עם זו ובמקפיד אמרו הלכה כשמואל ואינו עירוב לבר מהרז"ה דאמר כר' חנינא:

מתני' היה מכיר. לא תימא ראהו ומכירו אלא יודעו אע"ג דלא חזי ליה ממאי מדקתני סיפא מי שיצא לילך כו' וכ' בני העיר אסורין ואוקימנא משום דעשירי נינהו הא עני אע"ג דיתיב בביתי' ולא חזי לדוכתא דשביתה כיון די"ע לי' להאי דוכתא קני לי' והיינו עובדא דרבה ורב יוסף דא"ל רב יוסף לא ידענא לי' וא"ל רבה סמוך עלי כדתניא הא ידע לי' רב יוסף ואע"ג דלא חזי ליה דסגי נהור הוה הוי קני:

ואמר שביתתי במקומי. הא דאמרו בתוס' קתני אמר אגב סיפא דעשיר אפי' אמר לא מהני כרב נחמן אבל לרב חסדא דאמר שביתתי במקומי ד"ה אחד עני וא' עשיר הכא אפילו עשי' נמי אלא קתני איידי דרישא. והא דהר"י לא נצרכא אלא לרבנן אבל אנן דקי"ל כריב"נ דאפי' ישן בדרך דלא מצי אמר קני ניעור ולא אמר מיבעיא. ותו דטעמא דידן משום הואיל וניעור קנה כדפרישו התם בתוס' אלמא ניעו' אע"ג דלא אמר קני. והרא"ש וה"ר מרדכי ובעל הג"מ דמייתי לדהר"י דלא תימא ניעור ולא אמר גרע מישן:

וזוהו שאמרו העני כו'. מצינו לפרושי לד"ה ובין לר"מ ובין לר"י אמרו חכמים הראשונים העני מערב ברגליו אלא לר"מ אמרו עני אבל עשי' לא מערב אלא בפת ולר"י אמרו עני דעשיר מערב בין ברגליו בין בפת אבל עני אין לו אלא רגליו אלא דבשמעתין אוקמוה לרבי מאיר דמשמע ליה עיקר עירוב בפת וקולא הוא דאקילו לעני:

גמרא דאפי' לתחתיו כו' הא דאקשו בתוס' מנתגלגל חוץ לתחום הזה מאבד ונשרף וכו' והאי לשמואל נמי קשיא עד כאן לא קאמר שמואל הכא אלא דקסבר לא סיים קני שביתה אבל בכולהו בבא דהתם אי מבעוד יום לא קני ומודי לי' לרב כדאוקימנא בשמעתא דאי מקנה תחתיו לבר מתחומי' מודי לי' שמואל לרב:

ושמואל אמר כו' הא דאמר רש"י דהא ביתו רחוק מעיקרו אלפים כדקתני במתני' מעקרו ועד ביתו אלפים ושמא בחר לו ד"א ראשונות כו' ומשם