גאון יעקב עירובין קצא

למיחלפינהו. א"נ התם הואיל ומישך שייכי לכל גגות וחצרות וקרפיפות דכולי עלמא מזהר זהירי בי' עלמא אבל שלש חצרות וערבו שתיהם עם האמצעית לא שכיחי כולי האי וכי איתרמו לא זהירי בי' וקאמר התם ר"ש לטעמי' דאפי' בשלש חצרות לא גזר ולא מיבעיא התם ושמואל ס"ל בהא דהתם כר"ש. ובהך דהכא כרבנן:

והא דאמרינן חכמים אומרים שלשתן אסורות זו עם זו אבל כל אחד לעצמה מותרת והיינו דאמר שמואל ערבה עם שניהן אסורה עם שניהן עם שניהן אסורה הא היא לעצמה ומבואות לעצמן מותרין ואפי' למאן דמוקים לשמואל כרבנן אבל ה"ר יונתן אמר לרבנן אפילו לעצמן אסורין וכן אמר הרז"ה בעל המאור דל"ש ערבה עם שניהם ל"ש לא ערבה לשמואל דאמר כרבנן כולן אסורין אלא בערבה הן האוסרין עלי' והואיל ולא ערבו זה עם זה ובלא ערבה היא האוסרת עליהן ודבריהן צ"ת:

רבנן דאמרי שלשתן אסורות ל"ש אלא זו עם זו אבל כל אחד לעצמה מותרת ולא דמי לחצר שבין שני מבואות וערבה עם שניהן דאמרי ה"ר יונתן והרז"ה דלרבנן אפי' מבואות לעצמן אסורות דהתם כיון דזו עם זו אסורות אסורה רגל דחצר אמבוי כי היכי דלא ערבו אוסרת על שניהן ולרש"י אליבא דר"ש השתא מבואות בחצר אמצעי מותרין לעצמה מיבעיא אבל הכא אפילו לרבנן דאסורות זו עם זו לעצמן מאן אסר עלי' הא כולן פתוחות לרה"ר נינהו ואין רגל זו בזו:

הא דאקשו אדרש"י דאמר ואזדא שמואל לטעמי' מדאמר שמואל הלכה כר"י. בעירובין איכא למימר כיון דלא שמענא לי' לשמואל דפליג אדרב דאמר הלכה כרש"י אית לן למימר דמודי שמואל לרב והיכא דאתמר אתמר והכא אתמר הלכה כר"ש ואזדא לטעמי' דאמר באמצעית אפי' ר"ש מודי:

אלא דמלייא למנא ואייתר כו' ובשני בתים אע"ג דמלייא למנא ואייתר אינו עירוב כדאמרינן לרב ששת אבל בשני בתים לא אע"ג דהתם תרתי לגריעותא דהני חצרות פלגוהי מפלגי ובשני בתים מ"מ מדקאמר בשני בתים לא מכלל דמשום שני בתים הוא דלא ואע"ג דמליוה למנא ואייתר. וכן אמר הרשב"א ורב ששת דאוקים למתני' בשני בתים ה"ה דמצי לאוקמה אפילו בבית אחד ודפלגוהי מפלגי אלא אוקמה בשני בתים דבהא ודאי מודו ב"ה מדקתני בשני כלים ולא קתני בשני בתים. ובירושלמי דהדר אמתני' דהאחין ר"י ב"ר אחא ר' יוסי בשם ר' יוחנן בני המבוי שנתנו עירובן בב' מקומות אם מבלי מקום ה"ז מותר אם בשביל לחלוק עירובן ה"ז אסור משמע דמבלי מקום אפי' בב' בתים מותר:

בית שמניחין בו עירוב כו'. וכ"ת מאי קמ"ל מתני' היא דתנן בהדר גבי אחין אימתי בזמן שמוליכין למקום אחר אבל אם היה עירובן בא אצלן א"צ לערב מאי בית שמניחין בו עירוב צריך ליתן פת מ"ש האי מהאי תריץ שמואל פירושו דמתני' משמע לן:

עירוב משום קנין פירש"י שמקנה להן בע"ב רשותו כו' וכל חצר משועבדת לרשותם זו ואחת היא. ולא תיקשי מ"מ ביתו מיוחדת לו וקא מפיק מרשות המיוחדת לו לחצר המיוחדת לכולן ותו מבית לבית היכי מפקי מרשותו לרשות חבירו הוא דשמואל נמי אית לי' משום דירה וכדא"ל רב יודא לר' אבא אליבא דשמואל דכולהי הכא דיירי ובטל רשות ביתו לגבי דהאי בית וכמאן דלית לי' רשות מיוחדת דמיא. אלא לשמואל ע"י קנין הו"ל כמאן דדיי' הכא ולרבה ע"י פתו הו"ל כמאן דדיי' הכא. והיינו דתנן בעה"ב שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה בשמן א"צ לערב. לרבה ע"י יינו ושמנו הו"ל כמאן דדיי' הכא ולשמואל ביינו