גאון יעקב עירובין קפז

ואלפים מכאן אלא כל שהיא יתרה מאלפים אמה בין תחומי שבת קרי נה שכלה תחום אלו ומתחיל תחום אלו דלא קתני שבין שני תחומי שבת אלא שבין תחומי שבת וכריב"נ דאמר חפצי הפקר קונין שביתה במקומן וכל בריכה שהיא יתירה מאלפים כולה אסור למלאות מים ממנה מפני עירוב מים שבתחילתה עם הסמוכין לה וסמוכין במסמוכין עד שנעשו כל מימי' אחד עם המים שבתחילתה ובמקום שהמים שבתחילתה יכולין לילך כולה יכולה לילך שכולה אחת היא וצריך מחיצה של ברזל להפסיקן שלא תהא בזו יתר מתחום שבת ולא בזו. ולדידן דס"ל כרבנן כבריכה של שני יחידים צריך הפסק במקום שכלה תחומין ובלא הפסק כ"ח אפי' בדידי' אסור. או של אדם א' ומושכת חוץ לתחום אסור בכולה עד שיפסיק. וכי קאמר דמחייך משום דתני כריב"נ הו"מ למיפרך ודלמא בשל שני ב"א קאמר כדקאמר ודלמא במכונסין אצא דעדיפא מני' פריך א"נ התם ודלמא לאו דוקא דעל כורחין במכונסין קאמר כדפריש הריטב"א אבל הכא הא איכא למימר כריב"נ תני והריא"פ דפריש מאי חרם חריץ מלאה מים שבין תחומי שבת ודאי דלא ס"ל הא דאמרן והא דמייתי לדר' חייא קשיא הא כריב"נ מוקמינן ליה וכיון דקי"ל כרבנן ממילא ליתא לדר' חייא ואיכא למימר מייתי לדר' חייא דנ"מ לדידן בחריץ מים של שני בני אדם וכל אחד כלתה מדתו באמצע החריץ דכ"ח וחד אסור בדידי' משום עירוב מים שחוץ לתחומו ואם הפסיקו במחיצה של קנים ותולי' שניהם מותרין. והרא"ש נמי אבתרי' דהריא"פ נקיט אלא הרב בעל הטורים דאמר בשל שתי עירות קשיא ורבן אלי' אמר דהריא"פ והרא"ש לא מתני להאי אילימא משום דתני כריב"נ. ובכולה צריך תירוץ:

דף מח ר"י היינו ת"ק לאו קושיא היא דהא ת"ק לא פריש הני ד"א היכא הוו:

אלא הואיל ואמר רבא דת"ק ח' על ח' ס"ל משום דדומיא דריב"נ דקאמר אלפים לכל רוח קאמר איהו ד"א לכל רוח ותניא נמי הכי וקבלה נמי הכי ופליגי ר"י ות"ק להכי קא מסדר תלמודא הכי ר"י היינו ת"ק במאי פליגי אמר רבא בח' על ח' פליגי:

ולהאי לישנא הלכתא כת"ק חדא מדסתם מתני' למלת' בלשון רבים ועוד הלכה כדברי המיקל בעירוב ואפי' יחיד במקום רבים ולא מיבעיא רבים במקום יחיד ולר"ח דמתני חכמים היינו ת"ק איכא נמי ת"ק דריש פירקין דס"ל כר"י ור"א. ולהראב"ד דאוקם למתני' דמי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנס כשבירר לו ד"א לצד חוץ א"נ מתני כרש"י איכא ת"ק כר"י ולמאי דאמרן גבי עובדא דנחמי' ברי' דרב חנלאי דהראב"ד לאו אמתני' קאי לא אשכחן ת"ק כר"י ואמר הרז"ה הלכתא ח' על ח' כרבנן דריב"נ וכן בכ"מ דאמרנין ד"א קונית לכל רוח קאמר ולא ידענא מנא לי' מהרז"ה הא ממאי דלהלוך דמי אימא לטלטול דמי דד' אמות אין טפי לא מיהא בהלוך לרבנן ה"ה למוצאוהו חוץ לתחום יש לו ח' על ח' חדא דישן לרבנן כעומד חוץ לתחום דמי וכי היכי דבישן יש לו ח"א ה"נ בעומד חוץ לתחו' ותו מדקאמ' רבא מחלוקת להלך אבל לטלטל ד"א אין מכלל דכל להלך פליגי דאי איתא לפלוג בהלוך גופ' מחלוקת בישן אבל הוציאוהו חוץ לתחום ד"א אין טפי לא והריא"פ לא מייתי להא דרבא ודתניא ש"מ קסבר הריא"פ הלכתא כר"י ואמר הרא"ש דמתני כר"ח וס"ל כת"ק דריש פירקין דקיימו ר"א ור"י בשטתי' וכן אמר הרמב"מ דאין לו אלא ד"א ואית לן נמי למימר קסבר הריא"פ והרמב"מ דכ"ע בכ"מ ד"א דוקא קאמר ותו לא אלא הכא בישן אמר רבי דרבנן דומיא דריב"נ קאמר דאמר יש לו אלפים לכל רוח ואתו אינהו וקאמרי אין לו אלא ד"א לכל רוח וכ"ת לרבנן מ"ש ישן ומ"ש קאי חוץ לתחום קסברי רבנן מדאורייתא בכ"מ ד"א לכל רוח דתחתיו לכל רוח קאמר ורבנן הוא דאחמור בחוץ לתחום ובישן